הנקודה שניסיתי להעביר אינה בלעדית לרוכבי הארלי, אלא לאופנוענות באשר היא. האם הרוכב עם הליטר היפני חווה אופנוענות אחרת מזו שחווה הרוכב עם היפני בנפח רבע הליטר בעודם רוכבים באותו כביש? האם תחושת החופש המדוברת ברכיבה על אופנוע בלעדית לרוכבי מותג מסויים, או שהינה עניין של מיינדסט? האם שני רוכבים בעלי אותו האופנוע חווים את אותה האופנוענות? אפשר להכנס פה עמוק יותר ולשאול האם אתה מרגיש את אותו דבר שמרגיש אדם אחר כשאתה חווה את אותה החוויה? לעולם לא תדע.
הטענה שלי כלפי הארלי היא אותה טענה שיש לי כלפי ה-1200 של הגרמנים, הליטרים היפנים ושאר אופנועי "קצה" למיניהם (הכוונה לטוב שבטוב). האם זה נכון למתג את תחושת החופש ולקשרה לדגם ספציפי? לדוגמא הב.מ.וו 1200GS, מכונת התיור האולטימטיבית, האם איתו תעבור יבשות בצורה טובה יותר מאשר על, נניח, ויסטרום 650? אין לי כל טענה כלפי הרוכבים אשר רוכשים כלי כזה ואחר מהסיבות שלהם, בין אם צורך, רצון או תשוקה, אבל עצם הרעיון שאופנוע נוצץ יותר או יקר יותר יתן לך תחושת חופש אחרת נראה אבסורדי. או שלא? כמה היכולת הדינמית של האופנוע משפיעה על תחושת החופש שלך? האם שיוט ב-80 קמ"ש על הארלי שונה משיוט על 80 קמ"ש על דוקאטי? האם מהותו של כלי אחד להרגיש חופש בשיוט רגוע, ושל השני סנטימטרים ספורים מהקרקע באמצע פניה, או שמא זה אינדיבידואלי לכל רוכב?
ציטוט ההודעה בתגובה