אני רואה כל מני דעות בנושא ולא מעט חברים שלי שמחכים שהמחירי הדיור ירדו.

התוצאה ( להבנתי לפחות) הם עם משפחה חיים בשכירות ועדיין מחכים.

אני העדפתי ברגע שהיה לי סכום התחלתי לרכוש דירה צנועה שבחלק מהזמן היו שוכרים וחלק אחר חייתי עם בנות הזוג שלי ( כיום נשוי).
לתפיסתי במקום לממן בעל בית אני בסופו של תהליך נשאר עם נכס ביד.

לגבי אלו שדיברו על החלום האמריקאי.

אז כאחד שאבא שלו חיי שם ערך הבתים הוא תלוי אזור (כמו כל דבר בעולם).
אפשר לרכוש דירה בדולר באיזו שכונה מתפרקת בדיטרוייט ולחיות מתלושי מזון.

המחייה בארה"ב לא זולה ולא פשוטה.
רפואה, חינוך,פרנסה ושאר דברים הכרחיים מאוד יקרים או לא ברי השגה.
אחוזי האבטלה שם לא קטנים ולמי שמטייל שם מומלץ לרדת מהדרכים הראשיות ולעבור בפארקיי הקראוונים ( לא אתר נופש אלא מגורים לכל דבר) ולפגוש את האנשים שחיים שם (הבוחרים של טראמפ) שם הוא יגלה עיירות כורים שהמכרות נסגרו אתריי תיירות לאורך כבישים שהיו בעבר צירי תנועה ראשיים ( אייקונים כמו כביש 66 משיקאגו לקאליפורניה דרך לינקולן מניו יורק מערבה ועוד שפע של דרכים) וכיום פשוט מתפוררים בשל התפתחות הכבישים המהירים.

לארה"ב יש המון פנים החלום האמריקאי לא ממש מקביל לקולנוע האמריקאי שם הטובים רוכבים לעבר השקיעה במדבריות האדומות של אריזונה.