ציטוט נכתב במקור על ידי YaronNahum צפיה בהודעה
בימים האחרונים התחלתי להקשיב לפודקאסט של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות. (מומלץ) הפודקאסט הוא קורס שהיה באוניברסיטה העברית.
בפרק 10 , הוא מדבר על תרבויות והתנגשות של ערכים בסיסיים בתרבות.

מתאים בדיוק לוויכוח שמתנהל כאן, כאשר יש התנגשות בין שני ערכי בסיס של התרבות , חופש מול שיוויון.
החופש מאפשר לכל אחד לעשות כאוות נפשו (לרכב ללא מיגון)
מול השוויון לספק לכל אחד , גם נכה לצורך העניין , כרית ביטחון כלכלית. וטיפול רפואי הולם.

אם במדינות המערב בתחילת המאה העשרים החרות ניצחה , וגרמה לפערים גדולים עם כל החסרונות של זה,
הקומוניסטים לעומתם לקחו את זה לצד השני של שיוויון מלא אבל בלי חירות (נכשל ובגדול)
כעת מדיניות הרווחה מנסה למצוא את שביל הזהב, תוך ויתור על דברים מסוימים.
אז אם אנשי החירות הכללית רוצים לרכב ללא קסדות , הם צריכים להבין שהם גם בעצם מתנגדים לקצבאות לנכים ואלמנות , לביטוח רפואי כללי. אם המדינה מספקת צד אחד, יש לה עניין להקטין את הנזקקים ולכל תדרוש מיגון . דבר שיקטין את החירות.

Sent from...
יובל נח הררי הוא לא אדם שאפשר ללמוד ממנו יותר מדי.
לא משום שהוא לא נבון ולא משום שאין לו ידע אלא משום שהמטרה שלו היא לא אקדמית; הוא לא מחפש להעשיר את הקהל שלו במידע מקיף ומאוזן תוך שאיפה לאוביקטיביות.
ינ"ח הוא מסיונר שמטיף למאמינים/המונים באמצעות צ'ריפיקינג של אנקדוטות סלקטיביות שנבחרו להתאים לערכי הדת שהוא מקדם. בדרך, הוא גם מבסס המעמד שלו ככהן דת בולט של הדת הזו בזמן שחשבון הבנק מתנפח וחוגג.
פט רוברטסון, יוסוף קרדאווי, סדגורו ג'גי וסודב, אמנון יצחק,... זו קבוצת ההתיחסות הרלוונטית אליו.