ציטוט ההודעה בתגובהתקרא את כל המבחנים, הדבר היחיד שהוא מצטיין בו זה רכיבה בזוג (וגל הנע שלא נוזלנכתב במקור על ידי השושנים
)
בכל השאר כמו שנאמר הוא בינוני.
באר הסבר נמק והבא דוגמאות
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
תקרא את כל המבחנים, הדבר היחיד שהוא מצטיין בו זה רכיבה בזוג (וגל הנע שלא נוזל
בכל השאר כמו שנאמר הוא בינוני.
תקרא את כל המבחנים, הדבר היחיד שהוא מצטיין בו זה רכיבה בזוג (וגל הנע שלא נוזל
בכל השאר כמו שנאמר הוא בינוני.
סבבה עכשיו אני לוקח את זה צעד קדימה והופך את הלימון ללימונדה.
פותח השרשור מבקש למצוא התאמה לדרישות ספציפיות, הוא לא לוחם מדבר, לא צ'אק נוריס, ולא עכבר שדה.
הסיכוי שהוא יעשה את הדברים שראינו בסרטון קלושים אבל זה החלום שהוא רוצה להגשים.
אכן קיימים כלים הרבה יותר מתאימים לרכיבת השטח הקשה יותר, כן יש מובלי זוגות הרבה יותר מתאימים.
אבל במיקס שמבקש פותח השרשור אני מאתגר אתכם למצוא אחד יותר מתאים.
הוא בינוני? סבבה אני רואה מחיר רכישה סביר.
מצטיין ברכיבה זוגית? סבבה זאת הייתה דרישת יסוד.
מסוגל לעשות כל מה שראינו בסרטון? סבבה מאתגר את הרוכב החדש בלי לסכן יותר מדיי.
כבד? מה לדעתכם תחליף טוב יותר לדרישות?
בקיצור להערכתי זה יהיה האופנוע שנותן הכי תמורה למחיר והכי יענה על הדרישות.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
ברגע שמוטו גוצי יגמרו לשחק עם הנזילה מגל ההנע אין ספק שהV85 TT הוא האופנוע למשימה, טוב בשטח קל והכי חשוב נותן ביטחון לרוכב בשטח שהוא יציב ולא עומד ליפול כל שניה, טוב בזוג, מושך מנמוך מה שאומר שהוא טוב ברכיבה איטית (טוב לעיר ולשטח), נוחות וארגונומיה מהטובים שיש היום לעולם האופנועים להציע.
אם ירצה יוכל להשכיב אותו "עד האוזן" בקלות.
יש כמובן כמה מינוסים כמו משקל עצמי גבוה שמורגש (רק) בחניה וחום מנוע ברכיבה בתנועה צפופה (לא ברמה פסיכית)
אני רק לא בטוח שהיחס ללקוח פה יהיה כמו אצלך במקרה שיתגלו בעיות נוספות, חשבתי על האופנוע הזה בינתיים מדובר בהימור
גבוה מדי, תן לו עוד שנתיים שלוש לרוץ ואז נחשוב שוב.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
שושני, כולי הערכה לנסיון רב השנים שלך.
אבל הבנאדם כתב בפירוש יכולת שטח (בסולו) גם מעבר לשבילים.
עכשיו,
עם הסופר טנרה אתה צריך להיות עילוי ועם טונות של נסיון כדי לרדת משביל, ושם אתה גם נתקל במגבלות הכלי.
עם אופנוע של פחות ממאתיים קילו זה אפשרי גם לבני תמותה (וגם אז, אתה שופך על זה גלונין של דם וזיעה).
אני רכבתי קבוע על אופנוע של 160 קילו וכאן אתה כבר מדבר על אופנועים שגם רוכב בינוני ולא מיומן (אני) צולח די בקלות תאי שטח שאינם בהכרח שביל.
זה בדיוק מה שכתבתי שים לב לאחוזים שהוא מבקש לנסיעות בזוג ולשטח אופנוע יותר קל בפרוש ידרוש מנוע בינוני שייתן לו פחות מדי בכביש שזה
החלק הארי שלו, אין מנוע גדול וחזק שייתן לו גם כביש בשתיים וגם משקל קל לשטח.
מתוך היכרות עם הבחור ורכיבה משותפת איתו, אני גם מכיר את רמת הרכיבה שלו שהיא טובה ולכן לא היססתי להציע לו את היאמהה.
תראה מה הוא כותב:
"ירדתי לבירת הנגב לבדוק כלי שאני לוטש אליו עיניים כבר כמה זמן. חיפשתי דו"ש שמסוגל לספק כלי זוגי לטיולים רגועים עם יכולות שטח (בסולו) קצת מעבר לשבילים. גירסת ה -R פחות רלוונטית עבורי כי 99% מהזמן אבלה באספלט. נקודה למחשבה"
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
נו,
והכמעט מאה כ"ס של ה790 לא יספיקו לטיול בזוג? הגרסה שאינה r חזקה כמעט פי 2 מהnc שלו, ושוקלת הרבה פחות.
אנסה לעשות סדר (בעיקר לעצמי).
ברור לכולנו שבסגמנט האוודנצ'רים מאפייני שטח מגיעים על חשבון כביש \ טורינג וההיפך.
עבורי, הסמנים הקיצוניים בקבוצה, מהצד של השטח הם הR KTM ואולי גם הטנרה החדש.
באמצע יש את האפריקה טווין, ה GS 800 (משומשים) שמאוד רלוונטיים. גם איתם בטוח שאתנסה ברכיבת שטח מעבר לשבילים והם מספיק חזקים ומרווחים.
מהצד של הטורינג ופחות שטח יש המון דגמים- מויסטרום, טרייסר, NCX ועד ה GS 1200 הסופר טנרה ששושני מציע ועוד. איתם בטוח שיהיה פחות כיף בשטח אם בכלל. בקבוצה הזאת אני פוזל לכיוון של הוורסיס בגלל שאני מעדיף 4 צילינדר.
ככה הדגמים יושבים אצלי. לא נדלקתי על אף אחד מהם לצערי הרב.
אבל את זה הוא כבר פסל...
"אופי רכיבה תוך פחות מרבע שעה הרגשתי בבית והזדחלתי ללא חשש בין טורי מכוניות. המנוע לא גמיש וסלחן כמו ה NCX750 וצריך לרכב בהילוך הנכון. כשעולים מעל 130 מקבלים לפנים רוח חזקה מדי. ב 170 הרכיבה הופכת ללא נעימה בעליל. לא טוב מבחינתי למרות שאפשר להחליף מגן רוח. בסיבובים הוא נופל קצת לאט לפניות ושם דווקא ציפיתי לזריזות. מניח שיחסיתי לכלי עם קידמי בקוטר 21 הוא נחשב זריז. הבולמים עשו את שלהם וחוץ ממדרגות בכניסה לרחוב ההולנדי לא היתה לי הזדמנות להבחין בפעולתם, כנראה שעשו טוב. כשחזרתי הכלי כבר היה חם והמאוורר עבד ברמזורים. החום היה סביר בהחלט ומבחינתי מדובר בהפתעה כי ציפיתי לחביתה. התחושה באופן כללי שמדובר בכלי בעל אופי שונה לגמרי. אני מנסה להבין אם אני אוהב את זה.
סיכום
חוויה מעשירה בסה"כ, רק לקחת בחשבון שמדובר בניסיון מוגבל ומיושן ובטעם אישי.
אם הייתי צעיר ב -15 שנה כנראה שהייתי קונה בלי למצמץ. בינתיים חושבים.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
האפריקה הישן (1000) נהדר אבל מתיש תהיה חייב רכיבה ארוכה בכדי להבין אם אתה מתחבר למנוע החקלאי. לבדוק את החדש 1100.
(למרות הגדלת הנפח הוא מגרד רק את ה-100 כ"ס מלמעלה.)
הבימר 800 לא מהנה ברכיבת זוג ולא נעים במיוחד בכביש, קצת גבוה ודורש פרק הסתגלות משמעותי.
הויסטרום דומה יותר לכלי כביש ושטח מוגבל מאד, שלא עונה על הדרישה שלטח אתגרי וכבר עדיף ורסיס.
הטרייסר מעצבן ולא באמת שטח.
הטנרה 700 מעניין אבל אף אחד לא בדק איך הוא בשתיים להערכתי הצנועה יהיה פחות ממה שאתה רוכב עכשיו.
לך תרכוב על ה-1200 ואז תחליט.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
נראה שאתה מחפש את הדבר הזה שאי אפשר להגדיר אותו, הדבר הזה שגורם לך להחנות את האופנוע ובזמן שאתה מתרחק ממנו אתה חייב להסתכל לאחור ולהגיד וואו זה שלי, בקיצור משהוא מארץ המגף, כמו מולטיסטרדה 950
היום עשיתי נסיעת מבחן קצרה על הטנרה 700. המנוע נהדר וגמיש, תיבת ההילוכים קלה ומדויקת והמצמד קל ונעים. בולם הזעזועים הקדמי הרגיש לי נוקשה מעט וקופצני אך אולי מדובר בכיוונון. תנוחת הישיבה נוחה אך לא בטוח אם גם בשניים לאורך זמן. מכסה מיכל הדלק נראה כאילו נלקח מצעצוע, לוח המכוונים הוא בושה - לא ברור, רזולוציה של מקינטוש רועד ומרצד. מראות הצד מקבלות ציון עובר, כפתורי השליטה נראים דקים ומרגישים כך. ירדתי מהאופנוע ברגשות מעורבים. מצד אחד מכלולים טובים ומצד שני נראה שימאהה חסכו פה ושם ברוח התקופה. האמת ציפיתי ליותר בוודאי במחיר כזה. כאן אני מתחבר לאשכול ולמה שאמר דרזנר, לפעמים צריך להסתפק במה שיש לנו וזאת לא פשרה, זה מספיק טוב בשבילנו.
ואם להמשיך ברוח הדברים, מעולם לא היה שפע דו"ג כזה שנותן פילוח לייזר כל כך מדויק לצרכים הכי אזוטריים של כל הרוכב.
כך שאם פלוני יבחר כיוון אחד בלבד לא תהיה לו שום בעיה למצוא את הכלי המושלם.
חלק מהדגמים הצליחו לייצר אפילו לשני צרכים ומצליחים לעשות חלוקת עבודה באחוזים משתנים, שעדיין פוגעת אצל חלק מהרוכבים.
אבל ברגע שהרוכב מחפש מפרט ספציפי מושלם ולא מוכן להתפשר בשום תחום הבחירה נעשית בלתי אפשרית.
במדינה מתוקנת היה ניתן להחזיק כמה אופנועים, ואז סופ"ש אחד היה מוקדש לרכיבה זוגית בכביש, ואת הסופ"ש השני מבלים באווירת
מילואים של אבק בוץ ושטח.
אבל לא כך הסיפור הלא נגמר שלנו פה.
תרשו לי להחזיר אתכם לרגע כמה שנים אחורה, במלחמת העולם השנייה נלחמו רוב מדינות העימות כשבשורותיהם אופנועי לחימה פרימיטיביים
שצלחו את רוב החזיתות עם משקל עודף בתנאים לא תנאים.
עד סוף שנות השמונים זוכה המירוץ הקשה ביותר בשטח רכב על אופנוע פרימיטיבי ביחס להיום ועדיין הציג הישג מרשים.
אז מה השתנה בעצם?
השוני הוא בדרך החשיבה של הרוכב וחוסר היכולת של הרוכב המודרני להשלים אם חסרונות שמגיעים ברכיבה על אופנוע
רשימת הדרישות הולכת וגדלה ולמצוא אופנוע שיענה על כולם הופך למשימה בלתי אפשרית.
אם יוותר פותח השרשור על דרישה אחת בלבד, או רק יצמצם כמה אחרות ההחלטה לפתע תהיה פשטה.
תמונת מחווה לכלי שהתחיל את הכל, האבא והאימא של האדוונצ'ר:
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
באופנועי ספורט ונייקד היצרנים מחזיקים מספר נפחים. באדוונצ'רים התחילו מלמעלה עם 1200 כבדים ויקרים ועכשיו מתחילים לראות תיקון לכיוון השני -ועדיין חסרים דגמי ביניים. נראה לי שקהל היעד של האדונצ'רים והטורינג הגדולים אמיד יותר ונוהג להרכיב יותר מכל קבוצה אחרת, רק שהאדוונצ'רים רוצים קצת שטח. כנראה שהיצרנים הבינו שקיים ביקוש באיחור ולכן גם אין הרבה כלי טורינג ב 700 סמ"ק. בעצם יש...רק שבטעות קוראים להם אדוונצ'ר
הרשאות פרסום