
נכתב במקור על ידי
KKatkov
אהלן חבר'ה,
לאור המשך מצב הרוח החופר, אספר קצת על האופנוע שאיתו אני מתנייד בשבועיים האחרונים, כל עוד מצנן השמן של הדוקאטי שוכב בצינוק של מכס ישראל.
השאלתי מחבר קרוב MT-09 כדי להתנייד מהבית העבודה בלי להיות תלוי בחסדי התחבורה הציבורית.
האופנוע שנת 2015, נקנה ע"י החבר כחדש ממטרו. כרגע מתקרב ל-70 אלף ק"מ.
כפי שחלקכם כבר יודעים, הנסועה היומית שלי היא כ-100 ק"מ, שכחצי מהם על כביש מהיר ופתוח (חוצה שומרון), והשאר בכביש 5 ואיילון, בשעות הכי עמוסות של היום. סגנון הרכיבה שלי רגוע וחלק בעיקר, כשהמקטע המהיר עובר ב-130-140 קמ"ש, והמקטע האיטי במהירויות של שוליים או בתוך התנועה עם פור מהירות קטן עליה.
הספקתי כבר לרכב על ה-MT כ-400 קילומטר, ולהלן הרשמים.
1. תנוחה ונוחות.
באופן מפתיע, האופנוע די נוח. המשולש הכידון-מושב-רגליות מייצר תנוחה טבעית ונייטרלית, למרות שאני, כחובב אדוונצ'רים, הייתי מעדיף תוספת במרווח
רגליים. האופנוע נמוך וקל-משקל,
הכידון רחב ותורם לקלות ההיגוי. המושב שטוח ורחב, אך הריפוד מעט קשה. סביר להניח שברכיבה של מאות קילומטרים ביום הוא יתחיל להציק.
היעדר מיגון הרוח מפריע לי מאוד, למראות שיחסית לנייקד - במהירויות שפויות המצב בסדר גמור. אין מערבולות או נדנודי ראש עד למהירות של כ-160 קמ"ש. מבחינתי, עיקר המטרד הוא הרעש.
2. ביצועים.
יש דבר אחד שהאופנוע הזה ממש אוהב לעשות, וזה להאיץ. פתיחה חזקה של הגז מטיסה את האופנוע קדימה, בעיקר בחצי השני של הסקאלה, וההאצה מלווה בגרגור קרבי ומחוספס. נפלא עבור מי שרוכב חזק, פחות מתאים לרוכב כמוני שמשתדל להישאר בגבולות השיוט הרגוע, משום שבסל"ד נמוך המנוע אינו חזק במיוחד. ניתן להתקדם גם על 3000 סל"ד, אבל הכיף מתחיל באיזור ה-5K (כ-130 קמ"ש בשישי) - משם המנוע נפתח וממריא אל עבר המנתק.
מצד שני, בסל"ד נמוך האופנוע מאוד ידידותי ולא מאיים, ויכול להתחיל אפילו כאופנוע גדול ראשון - כל עוד לרוכב יש שליטה טובה ביד ימין.
3. מתלים.
בסיסיים, בעיקר האחורי. ייתכן והקילומטראז' כבר עשה את שלו, אבל הבולם האחורי באופנוע הספציפי סובל מנדנוד על כביש גלי, ובועט במעבר על מכשולים חדים.
כל עוד האספלט טוב אפשר לחיות עם זה, ברגע שהכביש נהיה משובש או מחורץ - זה נהיה לא כיף על גבול המפחיד. שוב, אני מניח שיש כאן עניין של בלאי (70 אלף ק"מ זה לא מעט לבולם בסיסי) ושל כיוונון (הבעלים של האופנוע שוקל 10 ק"ג פחות ממני, ושחרר את הריבאונד).
4. ברקסים - מעולים. חזקים מאוד, אך לא אלימים ומלאי רגש.
5. התנהגות. ההיגוי זריז, בזכות הגיאומטריה והכידון הרחב. באותו הזמן, האופנוע יציב בתוך הפניה כל עוד האספלט טוב. כביש משובש די מוציא את האופנוע מדעתו ומאלץ הורדת קצב (או ביצים בגודל מעל לממוצע).
6. פרקטיות. צריכת הדלק כאמור 1/20 תחת לחץ מאוד, מאוד מתון. אם נותנים למנוע לבלות קבוע בחצי השני של הסקאלה כמו שהוא אמור - הצריכה תרד משמעותית, כש-1/15 זה נתון סביר. בשילוב עם טנק קטן, הטווח הריאלי הוא 200-220 ק"מ בין תדלוקים כשהרוכב במוד תיור רגוע, ולטעמי זה מעט מדי.
האופנוע מכוער נורא, כך ששום חוש אסטטי לא יפגע בהתקנת ארגז - חבל שעל האופנוע הזה אין. המראות מספקות שדה ראיה מעולה (אחרי שכיוונתי את ה"שפיץ" בצידן הצידה ולא למעלה) אך הן רחבות ומקשות מעט על ההשתחלות בתנועה צפופה. צידוד הכידון לא רע, וסה"כ ה-MT בהחלט יכול לשמש ככלי תחבורה יומימי.
מגן המנוע של GIVI שווה כל שקל, וכבר הציל את האופנוע מנזק פעמיים אצל בעליו.
7. רגישויות.
כמו כל אופנוע ליטר, ברכיבה חזקה ה-MT מחסל צמיגים אחוריים ושרשראות.
קיימת מחלה בדגם - רעש ממיסב הקלאץ', ששומעים בניוטרל ונעלם כשהקלאץ' משוך. באופנוע הספציפי הקלאץ' לא נפתח, והרעש כעת (ב-70 אלף ק"מ) נשמע מלחיץ למדי.
פרט לזה, הבעלים לא דיווח על בעיות אמינות חריגות כלשהן (ככל הזכור לי).