https://www.haaretz.co.il/misc/smart...ZINE-1.8267419
"יפנים הם עם נקי. האסלות דואגות לניקיון של הנקבים השונים על פי בחירת המשתמש/ת, עם אפשרות לשלוט בעוצמת זרם המים ובטמפרטורה שלהם. הם גם אנשים פרטיים ודיסקרטיים, ולכן אפשר ללחוץ על כפתור עם ציור של תו מוזיקלי כדי להפעיל צלילים של הורדת מים, שיסוו את הקולות הטבעיים. גם סביבת השירותים הציבוריים נקייה. מה זה נקייה? מבריקה ממש. לא היה מקום אחד שבו השירותים אכזבו, אף לא טיפה סוררת אחת הכתימה את הרצפה ו/או את האסלה. וזה כולל את השירותים הציבוריים בשוק הדגים של צורוגה (Tsuruga) ובחניון משאיות מזדמן שקרוואן שירותים הוצב בפינתו. בכל מקום אפשר לזהות בקלות ובמהירות את השירותים ולהבין מיד לאן יש לפנות – שירותי הגברים מסומנים בכחול ושירותי הנשים באדום. תמיד.האוחזים בשיא השכלול הם השירותים הציבוריים בחניונים של כבישי האגרה המהירים. אתם מכירים את החניונים האלה ממקומות אחרים בעולם: יש בהם תחנת דלק, חנות נוחות ושירותים ציבורים שאלוהים ישמור. בקיצור, לתדלק, לחטוף משהו לאכול, להשתחרר. קצר, מהיר ותכליתי. אבל לא ביפן. החניונים ביפן הם מסוג המקומות, שאם לא הייתם ממהרים להגיע ליעד, הייתם שמחים לבלות בהם כמה שעות בכיף. חנות ענקית ממש, עם רעיונות לצידה לדרך, מוצרי בישול לבית ומתנות קולינריות למארחים: תבלינים, מרקים, קופסאות בנטו עם מאכלים מסודרים כחיילים ממושמעים, מכונות של שתייה חמה, שצריך תואר בהנדסה כדי להפעיל אותן, דברי מתיקה שאין ביניהם לבין ממתקים מערביים אפילו קצה של דמיון. ותמיד תהיה לפחות מסעדה אחת, שמגישה מנות מהירות, טעימות וזולות – רצועות בקר על תלולית של אורז או מרק צח עם אטריות, נתחי בשר וביצה חצי רכה. עשרה שקלים ויש לכם ארוחה לתפארת, שנאכלת במהירות וביעילות, עם הקערה קרוב לפה כדי לא לאבד אפילו גרגר אחד של אורז או פיסת אטרייה. "
אהבה של היפנים לבידה משוכלל גובלת בהפרעה נפשית קולקטיבית
השימוש העיקרי שלי בהארץ (אישתי לא מבטלת את המנוי) הוא לחמם את הארובה בקמין בשלב ההדלקה. העיתון הזה הפך לפני שנים לבדיחה.