צחקתי. אין בי שום כעס על הנורטון והקונים ואולי צריך לעדן את הנימה ההחלטית. מבין את אלה שקונים נוסטלגיה כי הם יכולים או למטרות השקעה אבל מתעקש על דוגמא נוספת להסביר את התקיעות הפונקציונלית שלקיתי בה ואולי מהאנלוגיה תצמח ישועה. לפני שנים הלכתי לקנות רמקולים. כשנכנסתי לחנות והמוכר התחיל להסביר לי על המותגים שונים. קטעתי אותו והסברתי שאני לא מעוניין לשמוע- אותו. התיישבתי בעיניים סגורות וביקשתי שינגן שיר מוכר ויעבור בין הרמקולים. היו לו שם בערך 15 מחוברים לנתב. לאחר שעבר את כל הסקאלה ביקשתי שיעבור בצורה רנדומלית. מה שזיהיתי ובחרתי היו הרמקולים שסיפקו את הסאונד השני הכי ערב לאזני. התברר שהרמקולים שהכי אהבתי בחנות היו של פירלס ומה שבחרתי של פייר קארדן. הראשון עלה 11,500 השני 1,500 ש"ח. בפעם אחרת קניתי מגבר נורות משומש של NAD (אללה ירחמו) שהוציא סאונד שעד היום לא שמעתי. רכיבה היא הנאה חושית ואפשר להעמיס (בכל תחביב) נוסטלגיה להעצמת החוויה. גם לקנות סטרדיוואריוס במאה אלף דולר זה בסדר רק ביקשתי להזכיר שלולא הסאונד אף אחד לא היה משלם על כינור כל כך הרבה.