זמן פנוי מצרך יקר.
בצד האחורי של הבית, יש חלל כלוא בין 3 קירות שנראה אידאלי לסככת אכסון והגנה על המזגנים.
המזגן הישן והגדול שמיזג את הסלון התמלא במים ופסק מלתפקד, אז מכרתי אותו לסוחר ברזל, וקניתי אלקטרה בן 9 שנים ב 400 שקל.
הפעם החלטתי שאתקין אותו רק אחרי שאבנה לו קורת גג.
נשארו לי כמה קורות 5X15 רקובות בקצוות וחלק בריאות ובמצב סביר שמישהו פעם נתן לי והגיע תורן לתפקד.
קניתי תושבות לקיבוע בקיר ותושבות לקיבוע על קורת הרוחב. ברגים וברגים לשאריות הסנטף שזרוקים אצלי בגינה. וג'מבואים.
מכשול ראשון היה בקידוח, לא מת על ג'מבואים אבל הם זולים ונגישים בכל מקום לעומת עוגן בהברגה ישירה. או דיבל ניילון מיוחד שעדיף עליהם אבל
הילטי סגרו את החנות הקרובה בראשל"צ ולא בא לי לנסוע עד גדרה ל ADIT. אז נשארתי עם ג'מבו רק לגלות שפה ושם הקידוחים עברו בבלוקים.
ג'מבו לא נתפס בבלוק, אפשר לקמבן עם מלט וחצץ שמילאתי בו את חלל הבלוק, אבל זה תהליך ארוך מאוד ומתיש שמתאים לפעם אחת.
אבל אחרי הפעם השניה שהמקדח נכנס בבלוק, נמאס לי. נסעתי לחנות קרובה וקניתי דיבלי ניילון גרמנים של אפולו, המוכר הבטיח שהם נהדרים ועובדים בכל סיטואציה גם בבלוק וגם בבטון. הם אכן מוצלחים חוץ מבעיה אחת הטבעת פלסטיק שבראש הדיבל נפרדת ממנו אחרי כמה דפיקות פטיש עליה.
אחר כך היתה בעיה לפלס את קורת הרוחב. תושבת אחת שהתקנתי קרוב מידי לקצה הקיר גרמה לסדק רציני והתחלה של הפרדות מהקיר של כל הגוש מסביב.
אז קדחתי קצת יותר פנימה בקיר, רק כדי לגלות יותר מאוחר שטעיתי בחישוב השיפוע. תיכננתי שיפוע של 3% אבל לא שמתי לב לכך שהמדידה בחלק הגבוה הצמוד לקיר נערכת מהנקודה הנמוכה ביותר של התושבת שבקיר, ואילו הגובה שבקצה השני הוא בנקודה הגבוהה ביותר בקורת הרוחב.
התעייפתי והלכתי לישון, למחרת הברגתי החוצה את 2 ברגי הג'מבו, ושלפתי את התושבת להתקין אותה יותר נמוך כמו שצריך הפעם.
אחרי שגמרתי השכן טען שהשיפוע צריך להיות אגרסיבי יותר בהרבה, מה שכמעט גרם לי להיות אגרסיבי כלפיו.
אבל השלב הבא של חיבור התושבת לקיר המקביל היה הרבה יותר קשה.
המיקום של התושבת הראשונה כמעט רנדומלי, פשוט מצא את הגובה המתאים , קדח חורים כמה שקרוב לקצה הקיר במידת האפשר, וזהו.
התושבת השניה חייבת להיות מול השניה בדיוק באותו גובה מהראשונה ושתיהן צריכות להיות באותו מרחק מהקיר , אלא שלא ממש ניתן למדוד גובה מהרצפה כי אין רצפה, רק אדמה לא מפולסת. ומרחק מהקיר לא ניתן לעשות לבד כשמשתמשים במטר קפיצי פשוט.
את בדיקת הפילוס הצלחתי לבד אחרי שהשחלתי קורת עץ בתושבת אבל לקח לי 3 ניסורים כדי למצוא את האורך המתאים כדי שהקורה תצליח להדחק בכוח בין 2 התושבות.
בשלב הראשון היא נתפסה היטב על הקיר, והעמדתי מתחתיה קורה אחרת שנעצתי באדמה, עליתי על הסולם והנחתי פלס. אחרי בערך 10 פעמים של תיקוני גובה הגובה בו הקורה התפלסה נמצא.
השלב השני הרבה יותר קשה, והביא אותי להחלטה שאת הקונסטרוקציה הבאה אבנה רק עם פלס לייזר.
קורה מפולסת ביחס למישור האופקי קרי הרצפה, בהסתמך על פלס בועה המתפקד בשימוש בכח המשיכה, אבל לא ניתן לוודא מקביליות כלפי מישור אנכי באמצעות פלס בועה. הרי אפשר לסובב פלס כשהבועה באמצע במישור האופקי שבו הוא נמצא, והבועה תשאר באותו מצב מאוזן.
אז נעזרתי לבסוף בשכן שאחד בקצה אחד של המטר וכך השוונו בשני הקצוות עד שהמרחקים בשניהם היו זהים.
סוף סוף התושבת השניה הותקנה.
הקורות הולבשו אך ללא חיזוק עם ברגי עץ,
לאטות היו אמורות להרכש היום בבוקר אך הגשם שהלך והתחזק דרש פתרון זמני מהיר, העליתי כמה קורות רוחב שהיו לי, הנחתי עם חפיפה חלקית את לוחות הסנטף . ובינתיים יש הגנה לא רעה מהגשם. יותר מאוחר אאטום כמה חורים ישנים בסנטף ואחבר אותם באופן קבוע לסככה.
יצא לא רע לסככה ראשונה.
בשלב הבא אבנה גשטל למזגן ואנסה להתקין אותו בעצמי אם אמצא משאבת וואקום להשאלה.
רוב הפלסים לא מדוייקים מספיק. למדידת גבהים רק שטיכמוס, אין לו תחליף.
שואל כי אני לא שכן...מדוע לבנות סככה ולא לחבר חתיכה מהסנטף ישירות למזגן ? פחות וואעג'ראס.
כמה סיבות:
חוץ מהגנה על המזגנים אני אוכל להעביר לשם חומרי בנין ודליי צבע שכרגע מאוחסנים בתוך הבית , לאכסן פרופילים שמשמשים אותי בפרוייקטים קטנים של מסגרות.
דבר שני הקירות במצב לא טוב וסופגים את המים כפי שרואים בצד הימני יש סימני עובש . בקיץ הבא אקלף את השפריץ ואמרח שכבה של טיח הידראולי כמו ה 107 של sika העמיד לגמרי במים ואליו אצמיד לוחות קלקר או פוליאורתן מוקצף עם r value מגודל שיוריד את עלויות החימום בחורף.
כשאתקין את המזגן אוכל לעבוד מוגן מהגשם
ואני מתכנן בעתיד עוד סככה במקום אחר וכדאי להשתפשף בפעם הראשונה במשהו קטן ולא מחייב
נערך לאחרונה על ידי levil; 03-01-2020 בשעה 03:46.
עד כמה שהבנתי שטיכמוס לא מודד כלום רק מוודא פילוס
שטיכמוס מודד פילוס, ואז אתה מסמן גובה מפולס, ומודד עם סרגל גובה ומחסיר סנטימטרים לפי חישוב מתמטי של שיפוע.
אגב,
במיגוד לשכן שלך,
אני מכיר ששיפוע של גגון צריך להיות 5° ולא 3, אבל אני לא איש מקצוע (אצלי עשיתי שיפוע מטורף, אבל זה נבע מצרכים אחרים).
היה לי מקרה דומה בקיר אחר בבית, כל הטיח מתחת לחלון בצד הפנימי היה נפוח בגלל הרטיבות מהצד החיצוני. אחרי שקילפתי מבחוץ ומרחתי את ה 107 ,הקיר נותר יבש מאז.
לגבי השיפוע: כפי שרואים בסרטון המים זורמים היטב , אבל היום הגבהתי את הקורות
בקצה של הקיר בעוד 2 ס״מ ועכשיו השיפוע גדל ל 4% , הספקתי היום לקבע את הקורות עם ברגים ולחבר את הלאטות, מחר
אחבר את הסנטף סופית.
לגבי נושא הרטיבות מהגג, זה גג שהחלפתי בו את כל הרעפים בחדשים, הוידאו רואים את השאריות של הרעפים הישנים, דאגתי לאטום אותו היטב. רטיבות מהאדמה תתכן אבל אני עוד לא יודע איך לנטרל אותה בעלות סבירה.
נערך לאחרונה על ידי levil; 03-01-2020 בשעה 22:47.
עלות סבירה של רטיבות מלמטה? תלוי כמה אתה מוכן להשקיע בעמל כפיים.
יש לי חבר שחפר תעלה סביב כל הבית (מניח שלפחות מטר-מטר וחצי עומק), צבע את הקיר עד היסודות בצבע ביטומני, את התעלה מילא בסומסום ובצינור גיאוטכני לניקוז.
והכל בעצמו וללא כלים מכניים (החמור עשה הכל עם טוריה ואת חפירה. אמנם בקרקע יחסית חולית של השרון, אבל עדיין....).
עלויות- מניח שכמה שעולה צבע, וצינור וסומסום. כמה מאות שח.
אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מוכנים לעשות את זה בעצמם.
מטר וחצי עומק לחפור בטוריה? באמת חמור. כשהכלבה האהובה שלי נפטרה ניסיתי לחפור בגינה קבר ונשברתי מהר מאוד .
עזוב, הוא גם שיפץ את כל הבית בשתי ידיו תוך כדי שהוא ואשתו ההריונית גרים בו.
בספרות מתייחסים לזה כאל "בוחן מציאות לקוי".
מטר וחצי חפירה ביד שווה צל"ש מרמטכ"ל האינסטלציה העולמי. צינורגיאוטכני זה אחלה אבל עלול להפוך לחרב פיפיות. צריך לדעת איך למקם מבחינת ניקוזים ושיפורים כי יכול ליצור גם נזק. רטיבות זה עסק יקר ומורכב שרק מעטים באמת עברו בו השתלמויות מקצועיות ברמה גבוהה. לרוב המומחים יש ציוד וזהו.
רוב היסודות בבתים הישנים נמצאים בעומק 60 ס"מ, בעקרון מספיק לטייח בטיח הידראולי עמיד למים כמו ה 107 של סיקה. אבל צריך לחפור בקיץ, לחכות שהרטיבות לחות קיימת יתייבשו לגמרי, לנקות ולמרוח 2 שכבות.