תתחדש.
וחשוב מאוד לבדוק את האויר בצמיגים, לכוון את המנופים והרגליות למנחים שלך, הלחץ הנכון בצמיגים (מן הסתם..) ועם הכיוונים הנכונים אתה פשוט תרגיש שהכלי "אחר", בקטע טוב כן !!!
תתחדש נראה פגז,שמור על עצמך ותהנה מהשדרוג,
לגבי הבלמים אם אני לא טועה בלימה בבלם האחורי משפיע גם קצת על הקידמי,אך בלימה בבלם הקידמי משפיע רק בקידמי.
תתחדש.
וחשוב מאוד לבדוק את האויר בצמיגים, לכוון את המנופים והרגליות למנחים שלך, הלחץ הנכון בצמיגים (מן הסתם..) ועם הכיוונים הנכונים אתה פשוט תרגיש שהכלי "אחר", בקטע טוב כן !!!
........................................ KKK-BITCH
......................... We Ride Together, We DIE Together
... Respect Your Bike & All Others that Ride the Same Kind of Beast
לדברים טובים מתרגלים מהר.
היום תדלקתי את האופנוע לאחר 219 ק"מ. חישוב צריכה זריז הראה צריכת דלק של 1 ל-21, ואני מודה שבחנתי את הגבולות של האופנוע וחייתי בתחום הגבוהה של הסל"ד. אחרי התרגלות למנוע, התחלתי להתייחס לאופנוע כמו שהוא - קרוזר בשלדת אדוונצ'ר, או כמו שאני קורא לזה - VN900 עם הילוך שישי. נראה מה הנתונים יראו בתדלוק הבא.
חוזר מטיול לילי עם הכלב, רואה את האופנועים, שם לב לעז המכוסה שלא רכבתי עליה מאז הקנייה. עולה למעלה, עולה על מיגון ויוצא לאוורר את העז באוויר הלילה העירוני.
באופן מיידי, הכל הרגיש לי מוזר. הרגליות גבוהות מדיי, הגז פתאום רגיש מדיי, רכינה קדימה. אין פה רע או טוב, פשוט שונה. צ'וק, המתנה ויוצאים לדרך.
בגדול - אני חושב שעשיתי את הצעד הנכון בשדרוג ובחירת הכלי הבא. פתאום 5000 סל"ד על העז נשמע אסטרונומי. המנוע, מצד שני, מרגיש יותר חי, יותר חלק ומזכיר קלות צליל של 4 בשורה בהאצה (אני יודע מה אמרתי). המהירות הסופית בכל הילוך גבוהה יותר בעז, אבל אני לא מרגיש בנוח למשוך את המנוע לשם. ההבדל הגדול שבלט לי הוא שבעז, אתה יושב מעל האופנוע, לא רואים באמת את לוח השעונים אלא אם אתה מסתכל מטה, יש רק כביש מולך. על כריסי זה שונה, תחושה שיש עוד נפח לפניך ואתה "בתוך" האופנוע. שוב, לא טוב או רע, רק שונה.
בסופ"ש מתכנן בתקווה לקפוץ לטיפול/יישור קו לפני טיול גדול ראשון לגולן. בגדול נותרו לי כמה מאות ק"מ עד הטיפול אבל אני מעדיף מוקדם מאשר מאוחר.
תתחדש בעיזה פזיזה.
יש לה אופי תיורי יותר מהקודמת.
מעניין הקטע של המנתק,
אני כבר 3 שנים איתו ולא הגעתי למנתק אף פעם..
ואני לא חס עליו במיוחד. אבל גם לא רוצח אותו..
לגבי הבלימה - אתה בטוח שזה לא תוספת כלשהי של הבעלים הקודמים ? לא חושב שאצלי זה ככה.. (יש איך לבדוק את זה ?)
אני הייתי עם אנג'ל עד לפני חודש+ (כמה סטים החלפתי), ואז החלפתי קדמי ל-מישלין פיילוט רואד 5, ובקרוב גם אחורי תואם.
לא ממש מרגיש הבדל בינתיים, אבל לדברי המוסך שלי הם שידרוג לעומת האנג'ל (באחיזה ובאורך חיים). הזמן יאמת..
בכל אופן - תתחדש ! ורכיבות בטוחות.
x-max 250 2013 -> nc700x 2012
אל תתן לעולם לשנות את החיוך שלך, תגרום לחיוך שלך לשנות את העולם !
למנתק יצא לי להגיע פעם אחת בעיר בהאצה, ביום הראשון שלי עם האופנוע. מאז אני לא הגעתי אליו שלא ברצון (אופנוע ראשון עם מנתק הצתה, תנו להתלהב קצת).
כרגע כריסי נועלת מישלין פיילוט פאוור רדיאל, מרגישים לא רע בכלל אבל ממה שנראה לא נותרו להם עוד הרבה ק"מ. כשיגיע מועד ההחלפה אשאר עם מישלין, אם יש פיילוט סטריט רדיאלים לדגם הזה בארץ - אלך עליו. הייתי מאוד מבסוט מהצמיגים על העז, האחיזה טובה מאוד והם מספיקים לעשרות אלפי ק"מ בלי בעיה.
מה שכן, עם כל האהבה לתא המטען המעולה, חסר לי הארגז ואני מקווה לאסוף אותו מהמרכז בהקדם.
רומנטיקה מול קלאסיקה, וההגדרה של אופנוע משעמם.
מה מגדיר אופי של אופנוע? למה ניתן לקרוא אופנוע משעמם? אני חושב שכח סוס ותצורת מנוע לא משחקים פה תפקיד גדול, אלא שהדגש הוא דווקא על היחסים העדינים בין האופנוע ורוכבו.
ה-NC עושה הכל בצורה טובה. צריכת דלק טובה מאוד גם כשאני אגרסיבי על הגז, בולם בכל מזג אוויר בלי מחשבה, מניע בנגיעה ומחמם את עצמו לבד. זה שקט נפשי מצד אחד, אבל מצד שני יש משהו שחסר לי.
אני רגיל למנועים עם קירור אוויר וקרבורטורים. אני רגיל לכך שצריך לחמם מנוע באופן ידני, לבדוק שמן בקפידה כי בכל זאת מדינה חמה ומנוע מקורר אוויר. אני רגיל לתכנן מרווחי בלימה שבעתיים בגשם ולריח שמגיע עם אופנוע נטול ממיר קטליתי. חלק בי חושב שאולי ה-W800 יכל להתאים לי יותר, אבל אני יודע שזו רומנטיקה מרחוק.
אני מניח שלאחר הלימודים, במידה ולא ארכוש טריומף סביר להניח שאחזור למקוררי האוויר, דוגמאת האנפילד 650 המעולים (ראיתי מקרוב, נראה פצצה!) או איזה W800 מהדגמים החדשים עם בלמי הדיסק. ה-NC נוח בצורה מדהימה ולא מצריך שום מחשבה אבל בניכור הזה אולי גם מתבטא חוסר החיבור שלי עם הכלי. אולי הזמן יראה אחרת...
לאיטלקים לא מתקרב, לא מתחבר ממש. לטעמי (!) המנוע של הגוצי יושב בצורה מגושמת ואני לא מתחבר. דוקאטי גם לא בדיוק כוס התה שלי.
האופנוע הבא - "רטרו" בריטי/יפני/הודי. אני בשנים הקרובות צריך נטו אופנוע אמין וזול להחזקה ובזה ה-NC מושלם, אבל זה בהחלט לא האופנוע האחרון שלי.
עוד אחזור לפנס העגול (טכנית, כל עוד העז אצלי, גם לא עזבתי עדיין), וזה יגיע עם מושב שטוח ותיקי צד ואתמודד עם כל פשרה בדרך.
אז פה אנחנו די דומים אבל אני כבר צעד אחד או שתיים לפניך בתהליך, אני רוכב מגיל 14 השנה אחגוג 55 תחשב...
במשך שנות חיי ליוו אותי המון אופנועים במקביל לחיים עצמם, כדרך הטבע חווית המון סוגים של מצב כלכלי שהשפיע
בפועל על היכולת שלי לרכוב.
החזקתי כלים במצב שבר, קיבלתי גרוטאות והפכתי אותן לאופנוע, הכרחתי חברים מתחום הרכב לתקן לי אופנועים שנראו
אבודים. והתקדמתי עם האבולוציה של האופנועים בישראל.
רכבתי על אופנועים אנגליים הפוכים, הילוכים בצד הבלם והבלם בצד ההילוכים , רכבתי על אופנועים שהראשון הכי למעלה
והחמישי למטה, רכבתי עם בורר הילוכים ביד, אוטומטים, גיר רציף הכל. רכבתי בארץ ורכבתי בחו"ל. תמיד רכבתי.
לכל אופנוע הקסם שלו, לכל אופנוע הנשמה שלו. אבל...(ת'אמת...הרי לא חשבת שזה לא יבוא) המהפך קרה לי במעבר
מה-BMW R100RS "המפלץ", לוי מקס ושם נפל לי הפטיש על הראש.
את הבימר שיפצתי ממצב עמידה למצב של כלי שנסע בכל הארץ, לא חף מתקלות אבל נסע, השקעתי הרבה כסף אבל
הוא זה שגרם לי להתאהב (מעבר לקטע המכני של השיפוץ, בעצם השיקום של כל אופנוע) ברכיבה עצמה, אגב הוא גם
גרם לג'ינג'ית לבוא ולהצטרף אלי להרפתקה. על הווספה היינו עושים "סידורים" על המפלץ טיולים. למזלי הוא נקנה ע"י
אספן נלהב שהבין איזה אוצר מסתתר שם, ואני עברתי לכלי מודרני ה-VMAX שהם 140 כ"ס של שכרון חושים, אבל...
(שוב האבל הזה) זה לא היה זה, אנסתי את האופנוע להיות מה שהוא לא, בעצם מה שאנחנו לא, זה לא היה כלי טיולים.
לשמחתי יכולתי לבצע כלכלית עיסקה שהביאה לי את הורסיס חדש מהסוכנות, כלי שתפור לי כמו כפפה ליד, בול זה
כלי בלי נשמה, יעיל אמין נטו טיולים (שגר ושכח) וכך בעצם עברתי מלהיות ריסטורר להיות פשוט חופשי ומאושר.
כל שלב בחיים היה טוב כשהיה והיה עוד צעד להתקדמות והתאים לתקופה, סופי הווספה הייתה מקסימה עם המון אופי,
הבימר היה לוחם קשיש, הוי מקס היה מעצמה גרעינית, והורסיס סתם סוס...אבל אני אוהב אותו.
סופי הוספה:
DSCF8584.jpg
שבת 291011 030.jpg
טיול פסח 2013 012.jpg
יום הולדת זיו+טיול לרימונים 009 - עותק.jpg
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!
שושני, כרגיל יפה כתבת.
אני מעריך את ה-NC בימים כאלה, שיורד גשם זלעפות אבל יש לי ABS וצמיגים רחבים והגנה מעולה מהרוח ואני לא דואג כמעט בכלל לגבי הרכיבה (רוכב בזהירות, מן הסתם, אבל לא בפחד).
גם מהעז לא יותר מדיי התלהבתי כשקניתי. תמיד האופנועים שלי הם אופנועי פשרות - הראשון היה ה-250 היחיד שנכנס לי לתקציב, העז הייתה האופנוע הכי חזק לרשיון מוגבל שלא עלה מעל 40 אלף (שכחייל משוחרר - זה המון), וכריסי ה-NC פשוט תפורה לצרכים שלי.
כמו שלמדתי להתרגל וגם לאהוב עד מאוד את העז, אני מניח שזה יקרה גם עם ה-NC. אלמד לאהוב את השקט, יש בו משהו מרגיע.