רכיבה ראשונה בגשם זלעפות.
היום בחזרה מהעבודה תפס אותי גשם כבד. אני הקדמתי תרופה למכה אתמול והתחדשתי בחליפת סערה של לרט.
על העז תמיד מאוד חששתי מהסיטואציות האלה, גם כי האופנוע קל יותר, גם בגלל היעדר ה-ABS וגם בגלל שהרוח הרבה יותר מורגשת שם.
אתם חושבים שלכריסי הגשם הזיז? התשובה היא לא. האופנוע יציב כמו טנק פנזר גרמני, תגובת המצערת מעולה בדיוק למצבים האלה, והפלא ופלא - אני יכול להשתמש בבלמים כאוות נפשי! בנוסף למערכת ה-ABS, כריסי היא מהדגמים שקיבלו מערכת בלימה משולבת, משמע גם אם אני לוחץ רק על הבלם הקדמי, האחורי מופעל מעט, וההפך.
אני לא אגיד שזו חוויה נעימה במיוחד, אבל הדבר היחיד שנרטב (נו, חוץ מהאופנוע) היו הגרביים שלי, מה שאומר שערדליים זו הרכישה הבאה. תא המטען נבדק כאשר כל הציוד, כולל הטלפון, בשקיות על מנת למנוע פאדיחות, וגיליתי שהוא באמת הרמטי כמו שמספרים. מחליפת הגשם אני מבסוט, ואני ומיגון הרוח הגבוהה נהיינו חברים ואתן לו צ'אנס נוסף.
אחרי 60 ק"מ מהתדלוק האחרון, ירד לי פס דלק אחד. מעניין מה נתוני הצריכה יראו, אני עוד מתרגל לאופנוע ונשאר בעיקר באזור ה-4000 סל"ד, ברכיבה הזו ניסיתי לרדת ל-3000 עד 2500, יקח זמן להתרגל לאופי אבל זה תהליך מהיר (כן, להשתמש במילה "מהיר" בשרשור על NC לא קורה הרבה). בינתיים - מבסוט מאוד מהלינאריות של המנוע, קלע בול בפוני ועם טיפונת חספוס להזכיר לך שהוא שם.
So far so good.
ציטוט ההודעה בתגובה