שאלה פילוסופית.נכתב במקור על ידי השושנים
כשגרתי בקנדה הגעתי בקיץ. היה 30 מעלות צלזיוס והכל היה נהדר.
ואז הגיע החורף. 0 מעלות. לא כ"כ נורא. לירושלמי שכמותי קצת קר אבל אני גיבור.
ואז הגיע 10- .וואלה, זה כבר קר. אבל להם (לקנדים) לא קר. "מה יש לכם?" תהה הירושלמי. "חכה, עוד לא הבנת", כך ענו לי.
ואז הגיע 20- . אוקיי, כבר מתחיל להיות להם קר, אבל עדיין מטיילים בחוץ. את הילדה (בת שנה וחצי אז) מוציאים בגן כל יום לחצר עד 19-.הירושלמי כבר מאבד תחושה באצבעות.
כשהגיע ל30- אמרתי "די. זה כבר לא הגיוני. אני לא מרגיש שום איבר שלי". אבל חטפתי חיוכים מתנשאים. חיכיתי שיגיע הקיץ וחשבתי שיותר מזה כבר לא יכול להיות.
ב 40- האף נשר. להתגלח לא היה צריך כי הזיפים קפאו.
ל50- זה לא ירד.
אבל לשאלתך "כמה קר זה באמת קר?"
אז 43- זה קר.
20- זה לא.
ציטוט ההודעה בתגובה