בינואר: 5 רוכבים נהרגו על דו-גלגלי

[diesel]

אתה לא יורד לסוף דעתי.
אני לא מתווכח על זה שיש לקהילות מאפיינים של חינוך, תרבות, מסורות וכו׳ שקובעות התנהגויות.

יש תופעות שהן באופן ברור פועל יוצא של תרבות/קהילה - נאמר רצח נשים. זו בעיה כמעט נטו של הערבים בישראל. חברות בארגון טרור איסלמי, גם.
רצח על רקע נקמת דם ,כנ״ל.

אבל נהיגה פרועה וסיכון לתאונות? לא אותו הדבר. בהמתיות, כוחניות וחינוך קלוקל שבא לידי ביטוי בנהיגה פרועה בוודאי שיש המון בחברה הערבית.
אבל יש בחברה הישראלית פלחים שלמים של האוכלוסייה שחסרי תרבות באותה המידה. פלחים שלמים שמתנהגים בדיוק כמו הגרועים שבבני דודינו. המונים רבים מסוג ״טיסת שוקולד״, מכות עם כסאות כתר ודקירות בעמק האלכהול.
אז סביר להניח שהחברה האלה מעורבים בתאונות באחוז גבוה בהרבה מהייטקיסטים שגרים ברעננה (או עורכי דין ערבים שגרים בנצרת).
אבל הבחירה להתייחס לכלל האוכלוסייה היהודית כמונוליט אל מול כלל האוכלוסייה הערבית מייצרת מצג מטעה. כי כנראה שאם תפלח את כלל המעורבים בתאונות בישראל על פי השכלה, או הכנסה או הסטוריית עבירות, תגלה שיש התאמה טובה הרבה יותר מ״מגזר״.
ככה שאני חוזר שוב לטענה הבסיסית שלי.
לערביות או יהודיות של הנהג יש כנראה קשר הרבה פחות חזק לצורת הנהיגה ממאפינים חוצי מגזר.

זו הדרך הרציונלית היחידה לנתח את התופעה.
להסיק מסקנות חותכות וגורפות ביחס ל- 9 מיליון תושבים על סמך 5 תאונות(!) זה נחמד, ממלא את הזמן, מפעיל כמה נוירונים וכו'.. רציני זה לא.
כדי שיהיה ניתן להוכיח סטטיסטית קשר סיבתי יש לבצע שני שלבים:
1) למצוא שוני מובהק סטטיסטית (לפי מבחנים סטנדרטיים) בין משתנים שניתן לבודד והתופעה הנחקרת. לזכור שיש כאן מספר רב של משתנים מדידים. למשל גיל: צריך להשוות בין קבוצות הומוגניות שהשוני היחיד ביניהם הוא הגיל, וכך הלאה לכל משתנה בעצמו. כמובן ככל שמספר המשתנים גדל כך גם מספר המקרים שיש להכליל. יש צורך לערוך מחקר על אלפי אם לא עשרות אלפי מקרים.
2) לאחר שמצאנו מובהקות בקבוצה מסוימת, יש לערוך התערבות פרוספקטיבית מתאימה שתנרמל את השוני שקיבלנו (למשל אם פקטור הגיל נמצא מובהק. אז לדוגמה להעלות את גיל הוצאת רישיון ה- A ל- 25), ורק אז ניתן לומר כי נמצא קשר סיבתי.

נראה לי, נדמה לי, הכפר לידינו וכו' אלו טיעונים נחמדים לשיחת בית קפה בשישי בבוקר.