לא מבין את הטיעונים והנימה שעלו כאן.
יש כאן מוצר צריכה המוני בטיחותי (וחלק ניכר מהדגמים) עם אישורי תקינה מהאיחוד ואחותו שנמכרים בהרבה יותר מחו"ל.
כל אחד מכיר נתונים- אביא את שלי:
צמד צמיגים + התקנה כחוק עלה לי בארץ כ- 2600 ש"ח נמכר בחו"ל בפחות מ 1,000 ש"ח.
https://www.revzilla.com/motorcycle/...attack-3-tires
גם אם נעמיס עבור העבודה עוד 250 ש"ח נקבל פער גדול מ-100%.
הבאתי תוצאה ראשונה שקפצה לי בלי לחפור יותר מדי אחרי הזול ביותר. זה אותו הרבה שהזכרתי למעלה.

לגבי הגישה. אף אחד לא הכריח אף רוכב להצטרף למאבק צרכני או לפתח רצון טבעי להוזיל עלויות (או לתקן עוול)- וזה בסדר. מצד שני להניח שהיבואן, המפיץ או הרגולטור (אותו אחד שאנחנו מעסיקים כדי שיהיה כאן בסדר) פועלים כראוי, לשלם הרבה יותר -או להביא צמיג במזוודה וללעוג למי שמנסה לשנות את המצב זו התנהגות ילידית אגוצנטרית.
.
זה בדיוק מה שהביא לכך שהיבואן, הסוחר או הרגולטור או כולם יחדיו- מממיינים את הרוכבים בלי וזלין במשך שנים ארוכות.
.
כאן נעוץ ההבדל בין ציבור בעל מודעות צרכנית גבוהה לפריטים שחושבים ופועלים רק למען עצמם (זה גם קשור להתפשטות קורונה וחוסן לאומי אבל זה לדיון אחר). זה לא דיון על עלות לחם כוסמין ממחמצת בת 90 של מאפיית בותיקנה שעולה פי 10 מלחם אחיד. אני רחוק ממתלונני המילקי ומאוד בעד שוק חופשי. אבל אין כאן שוק חופשי שמתאזן על בסיס היצע וביקוש אלא ההיפך. יש כאן סימפטומים של חסמים וכשל שוק. אנשים שחוזרים מחו"ל עם צמיגים במזוודה כמו פעם שהיו חוזרים עם נייקי מחו"ל לפני הרגולציה לגבי קניות באינטרנט.

התמודדתי מול תאגידים וחבשתי כל מיני כובעים. אני יודע איך נראה כשל שוק מקרוב- ובמספר תחומים. לפעמים זה רגולטור מהממשל שתיקן תקנה (* כי ככה) ואחר כך לך תוציא את האבן מהבאר. לפעמים זה תאגיד או מספר תאגידים שחונקים תחרות באיומים. מעדיף תמיד את הראשון כי הוא ניתן לתיקון יחסית בקלות. כך זה נראה במקרה של הצמיגים. בכל מקרה המצב הנוכחי רע לרוכב רע לציבור ורע למדינה וצריך לצמצם את העיוות הזה.

* ככה עפ"י קישון:
1- תמורת פיתוח, יוזמה, ראשוניות.
2- קשרים אישיים, שוחד וטובות הנאה.
3- לוביזם, שיקולים פוליטיים.