מן הידועות שבכל שבת וחג, ובליל הסגר במיוחד, אנו מקדשין בברכת בורא פרי העשב.
גם אחינו ואחיותינו העובדין את האב, את הבן יש"ו ואת רוח הקודש, עורכין אוכריסות בהן הם בולסין מציות לזכר בשרו של ההוא ומחששין צינגלעך לזכר רוחו העולה מעלה מעלה.
אלכוהול הוא סם. מסוכן ומיותר. אבל הוא טבוע עמוק בתרבות היהודית והנוצרית. נסיונות לאסור על צריכה של אלכוהול (דוגמת תקופת היובש בארה"ב) נחלו כשלון והיו בבחינת גזירה שהציבור לא עמד בה.
הכשלון הזה הוא לא כשלון מובטח. לצידו היו הצלחות מרשימות בגזרה האופיום. בתחילת המאה ה19 קנו אופיום במכולת ובבריטניה זה היה מקובל לדחוף אותו לגרונות של תינוקות כדי שיפסיקו לבכות. במלחמת האזרחים בארה"ב אופיום שימש כתרופה נגד כאבים (פציעות, שיניים, שלשול, יו ניים איט) ובערך כל החיילים יצאו מהמלחמה נרקומנים. בתחילת המאה ה20, האופיום נכנס למסגרת של טאבו חברתי וחוקי.
גראסיחואנה היא סם מיותר ומסוכן. הוא לא חלק מהתרבות של אף אחד מחוץ להודו ואפגניסטן ואין שום סיבה שחברה חפצת חיים תזרום עם קריזים של נרקומנים שמחפשים לקנות סמים בזול.
ציטוט ההודעה בתגובה