ציטוט נכתב במקור על ידי KKatkov צפיה בהודעה
לא. אני בעד אלכוהול חוקי ונגד מריחואנה חוקית.
למה?
כי בעוד עשור וקצת, כשהילד שלי יהיה נער מתבגר - אין לי שום בעיה שישתה אלכוהול (מקווה שאצליח לחנך אותו לעשות את זה ברמה סבירה של אחריות. זה מודל שהוא רואה בבית בכל מקרה). עם זאת, אני ממש, אבל ממש לא רוצה שהוא יעשן סמים.

כמו שאמר ג'וני, אלכוהול תמון עמוק בתרבות שלנו כיהודים (יין ישמח לבב אנוש וכו'), וגם בתרבות האירופאית (הן במזרח אירופה והן במערב).
"סמים קלים" (גראס, חשיש) תמונים אולי בתרבות של הודו, פקיסטן ומרוקו.
הפופולאריות של הסמים האלה במערב זה טרנד חדש, שלא מביא איתו שום דבר טוב.
אז בשביל מה?

אם זאת, אסייג את דברי:
זה שאני באופן אישי מתנגד נחרצות לשימוש ב"סמים קלים", לא מסתיר ממני את העובדה שלא מעט אנשים נורמטיביים לחלוטין משתמשים בהם. ההיגיון שהם לא צריכים להיתפס כפושעים, ושנורמות חברתיות צריכות להיות מעוגנות בחוק - לא זר לי בכלל.
אני רק הייתי רוצה שתהיה קונטרה ראויה ל"יחסי הציבור" שנעשו כאן בשני העשורים האחרונים, והפכו את השימוש בסמים קלים לנורמה מקובלת.
תראה, אני לא מעשן ולא שותה, מבחירה אישית.
אבל שתדע,אין הבדל בין אלכוהול לגראס.
זה רק עניין של נורמות וחוקיות.

אלכוהול ממכר כמו גראס, לשניהם יש תופעות לוואי לא נעימות בשימוש מוגזם.

אממה, לא תשמע שום רופא שנותן אלכוהול כתרופה,אבל גראס כן, למה?
כי התועלת שלו עולה על הנזק שהוא גורם (והנזק הוא מועט ונוצר רק בשימוש מסיבי).
אם ניתן להשתמש בו כתרופה (מה שלא ניתן להגיד על אלכוהול) אז למה לא לשימוש אישי (כמובן בהגבלות דומות לאלכוהול)?

אני לא יודע מה הקשר בין תרבות יהודית לתרבות הודית.
אם אני מגדיר את עצמי אתאיסט אז אני יכול להשתמש בגראס?
זה שהאלכוהול טמון בתרבות היהודית (שזה טיעון מטופש להחריד נגד לגליזציה ופעם ראשונה שאני שומע אותו) לא אומר כלום.
החברה בישראל היא חילונית בעיקרה, אז אני באמת לא מבין את הטיעון הזה.