לדעתי היה טוב ושפוי אם כל הכלים היו מוגבלים ל 80- 100 כ"ס. זה מספיק כוח וביצועים ו-200 קמ"ש בכביש ציבורי זה לא בשביל חובבים ובטח שלא 200 כ"ס.
בטח שזה מהנה וכיף אבל לעניות דעתי הרבה מעבר ליכולות של הרוכב הממוצע כולל זה שבטוח שהוא מנוסה מאוד. כמה שולטים בבלימת חירום ב-200 קמ"ש עם ובלי ABS? כמה יודעים להאיץ ביציאה מפניה של 120 בדיוק לפני שהאחורי מתחיל לזרוק? מי בכלל רוכב כשמחט הסל"ד בתחום האדום רוב הזמן? (אני! כשהייתי טאפש צעיר). ולמה לעצור ב -200, מה רע ב- 500 כ"ס? בהיאבוסה הראשון נגמר באזור 140 והשני כנראה ב 180. מנתק הצתה קוטע את הכוח ב -300 כי לא נעים מהמתחרים. ב 300 קמ"ש כל יונה תערוף ראש עם ובלי קסדה שלא לדבר על בור או פרופיל ברזל שנפל ממשאית שאין לך סיכוי לראות. זה קיצוני מוגזם וחסר הגיון.
העיוות וחוסר איזון בין היכולות של הכלי לרמת הרכיבה הממוצעת איומים. למכור מפלצת עם מיליון בקרות שיתנו תחושה בטוחה כשהרכוב לא יודע מוכן ובשל לכוח אדיר שכזה זה קצת פשע. עניין של פרופורציות. עם כלים של 200 כ"ס התחרו 20 הרוכבים הטובים ביותר בעולם לפני ~30 שנה ב MotoGp. אנשים שקמים כל יום ואוכלים אספלט עד הערב ואחרי 20 שנה ועשרות אלפי שעות רכיבה הגיעו בגיל 25 לרמת שליטה הטובה ביותר שיש. כל רוכב מקצועי על ג'יקסר ענתיקה ("רק" 100 כ"ס) ישאיר לרובנו אבק במסלול. 200 כ"ס בשביל רוכב כזה, -הגיוני. בשורה התחתונה גם בכלים שמצויידים בבקרות על חלל- אם נכנסים לפניה ב 2 קמ"ש יותר מהמהירות האפשרית, הסיפור גמור. מי שרוצה רכיבה קיצונית צריך מסלול, לא 200 כ"ס.



ציטוט ההודעה בתגובה