21c01127-9b2b-40f5-a4d4-b58ea4522459.jpg
....ואז חשבתי לעצמי.
יש רוכבים שאוהבים מפגשים חברתיים, את ההשתייכות לז'אנר וחוגגים את הבעלות על אופנוע. השופוניים.
יש רוכבים עם בעיות רפואיות, בעיות מזומנים, בעיות עם האישה, עם האופנוע...אחר. המאתגרים.
יש רוכבים שלא מטיילים כי הם רוכבים על הכלי ביומיום וטיילו בכל הארץ ונמאס. השחוקים.
יש רוכבים שהטיול מוקדם, מאוחר, חם, ארוך או איטי או מהיר מדי עבורם. התנאים.
יש רוכבים בלי אופנוע כי מכרו, טרם קנו, מטופל במוסך, בחוצלארץ. הנעדרים.
יש רוכבים שמעדיפים לטייל בלי זנב ובלי ראש, בקצב שלהם. הזאבים.
בתור אחד שמשתייך והשתייך לפרקים למספר קבוצות מעל ואני בטוח שיש כאלה שיפספסו את ההודאה- אני מקבל ומבין את כולם. בסה"כ אנשים שונים עם טעמים העדפות וגישות שונות.
בכל זאת, מוזר בעיני שדווקא בפורום של אופנוענים טיולי הרכיבה הם לא הלחם והחמאה, מדורת השבט או הבסיס שעליו נבנה כל השאר.
95% מהשרשורים לא עוסקים בסיבה שלשמה התכנסתי.
מדובר בתמיהה אמיתית. סקלו או תשכילו אותי.