כאחד שמטייל לא מעט ולשם כך קנה אופנוע, התשובה שלי כמובן תהיה אינדיבידואלית.

אני רוכב בדרך כלל לבד או עם מספר מצומצם מאוד של אנשים שאני מכיר (כמעט תמיד - אני ועוד בן אדם, לא מעבר). אני בשנות העשרים לחיי ולמצוא רוכבים באזור הגיל שלא מחפשים להראות למי יש יותר גדול זה לא קל וכבר יצא לי לרכב מספר פעמים בקבוצה. זה הצטמצם לטיולים עם אבא שלי, שאיתי באותו ראש לגבי הקצב וגם כשלא - זו משפחה, אני מחכה לו בסוף, או עם ידידה טובה שגם זורמת עם קצב הרכיבה שלי ולא מחפשת להתגרזן איפה שלא צריך.

יש לי חברים שאני יכול לקשקש איתם שעות לגבי התחום ואני יודע שאני לא מתכוון לרכב איתם כי המונח "שיוט רגוע" אצלהם שווה ערך ל"קצב מהיר בשביל להגיע לפני החשכה הביתה" אצלי. נתקעת איפושהו? אעזוב הכל ואבוא לעזור, אחוות רוכבים לפני הכל, אבל אני לא מחפש להמרח על מעקה בטיחות.

אני אוהב את הבדידות שלי. ולא רק ברכיבה. בוחר בפינצטה את החברים שלי, כאלה שיגיעו בשעות הקטנות של הלילה ממרחק של חצי מדינה אם תצטרך. רוכב בשביל השקט שלי, המדיטציה, הנוף. רכיבה קבוצתית זה אחלה עם האנשים הנכונים, ואם אתה מוצא אותם -נהדר. אבל לא בא לי להתאים את עצמי לקפריזות של מכור אדרנלין או להיות המבאס, לא תודה. אם הייתי רוצה לצאת לטיול עם כל החברים שלי, הייתי קונה אוטו. לבד זה די נחמד. אתה, מקסימום בחירת לבך מאחור, שקט, תענוג.