
נכתב במקור על ידי
KKatkov
אם זה היה 250, הייתי אולי מבין בשביל מה להמר. 125-ים זולים יותר, אז הכדאיות של ההימור אפילו פחותה.
אבל אני אזרום, כי אני נורא אהבתי פרוייקטים כאלה פעם.
להלן פירוט מקורב.
אם הק"מ אכן אמיתי, ובתקופה שהקטנוע נסע הוא גם טופל אחת לשנה (נגיד, 300 ק"מ בשנה - לא הייתי מאמין אם לא יצא לפגוש בן אדם שקנה קרוזים כדי לנגב ממנו אבק, לעשות סיבוב 2 ק"מ בשכונה פעם בשבוע ואז להחזיר אותו לחניה ולשים כיסוי) - יש טעם להמשיך לדבר.
רק לוודא שהק"מ אמיתי (בעלים שקנה אותו חדש מהסכנות ועכשיו מוכר לך, ואתה בודק במשרד הרישוי את הק"מ שנרשם בטסטים). אם לא, שהבעלים ימכור לחלקים ב-400 שקל.
מכאן:
קונים קטנוע ב-1000 שקל, כי אף אחד לא ייתן יותר.
משקיעים בו עוד 600/אלפיה על אגרות רישוי (מתחת ל-150 סמ"ק - 170 ש"ח בשנה, מעל קופץ ל-300) והעברת בעלות.
מחליפים צמיגים, את כל הנוזלים כולל נוזל בלם, פילטרים, מצבר, מוודאים שהברקסים לא נתפסים. מגרזים כל מנוף וכבל. מחליפים רצועה, סביר להניח שהיא יבשה למוות. 2009 לדעתי עדיין הגיע עם קרבורטור, אז צריך לנקות אותו היטב כי הוא יהיה סתום.
זה, להערכתי, כ-4 אלף ש"ח במחירי מוסך, וחצי מהסכום בעבודה עצמית.
מכאן הפתעות - אתה יכול רק לקוות שלא תיפול עליהן, כי זה עוד כסף:
טנק דלק - ייתכן ויש בפנים חלודה. אפשר לנסות לשטוף אותו החצוה ולמלא דלק טרי, אבל אם המצב חמור - תצטרך למצוא טנק מפירוק.
חשמל - תיתכן קורוזיה רבה במגעים, בעיקר אם הקטנוע נמצא באיזור השפלה. אם הקטנוע עמד ממש ליד הים, יש מצב שהייתי מוותר מראש.
אז הגענו בהערכה גסה ל-6-8 אלף ש"ח. המון כסף לקטנוע בן 11, אבל מצד שני - בסכום הזה קבלנו אותו אחרי יישור קו מלא, ועם 5 אלף ק"מ בלבד, מה שאומר שמנועו יחזיק עוד עשרות אלפי קילומטרים. אני לא בטוח שקטנוע אחר, בן "רק" 6-7 שנים, עם "רק" 30-50 אלף ק"מ ייתן שירות יותר טוב.
כך שכל עוד מדובר בעבודה עצמית, אפשר לבדוק עם יש עניין בפרוייקט הספציפי ולא רק צורך בכלי תחבורה.
בעבודת מוסך, כנראה שלא שווה - אבל זה גבולי ותלוי במצב הקטנוע בפועל.