הייתי בשביל הזה וזוכר שהתצפית על כביש 1 מסבירה יותר מכל השיעורים והסרטים את המצור על ירושלים. חניתי קרוב לשם עם הג'יפ והלכנו ברגל. לא בגלל השלט שלא היה לדעתי, אלא בגלל שמדובר בחזירות. יש קטע כזה אצל חלק מאנשי השטח לאתגר את עצמם והכלים בעבירות. כשהם בקטע, הם לא סופרים את הפגיעה בטבע. יש שבילים שארגיש בנוח להשאיר עליהם סימני צמיגים ויש שבילים שבדל סיגריה לא אזרוק בהם. למה? כי בדיוק בשביל זה הגעתי לשם. נקי, שקט ומבודד.
אני בטוח שמי שנמצא בדיון הזה לא מזבל ולא מזהם. יש בישראל חופש ואפשרות לטייל בשטח יחסית והנקודה היותר חשובה שהטבע נהרס ולא תמיד מתחדש כתוצאה מטיולי רכובים בשטח. אותי כאחד שלא סופר חוקים מילדות מבאס מאוד לפגוש בכתם שמן או צמיגים באמצע שום מקום במדבר. אני לא מדבר על טמטום כמו קנסות לרוכבי אופניים בסמ"ש להולכי רגל אלא על נזק שנראה לעין.
יש עשרות וכנראה מאות אתרים היסטוריים שלא נסגרו ונהרסו. חופים שהיה מסוכן לישון בהם בלילה בגלל טייסי שטח, נחלים ומעיינות שזוהמו ע"י טיילים ופשוט לא כיף להגיע אליהם. אני לא אומר שצריך לסגור כל מקום בעל ערך אבל כן רואה את התועלת וההגיון בסגירת חלק מהם. לא רואה קשר לצרות אופקים.
אבל המדינה זה אני ואתה וכולנו ועובדה שעם המיסים שאנחנו משלמים לא מצליחים לשמור או להרתיע. יש מי שנבחר ואמור לאזן בין הזכויות. הזכות שלי לרכב באגזוז רועש פוגעת בזכות של דינה ודני להתרבות במושב האחורי בהרי ירושלים בלי רעשים מבהילים. זה לא שחור ולבן.
גם אתה מתבאס לראות מעיין הרוס או פסגה מלוכלכת. אי אפשר להתעלם מכוחות ההרס והמודעות הסביבתית הדלילה של הישראלי הממוצע.
נראה לך שאפשר להקים כוח שיטור שירדוף אחרי רייזרים וצרצרים כשלמשטרת התנועה אין מספיק ניידות?



ציטוט ההודעה בתגובה