ב.מ.וו C1 חשמלי קונברטיבל - עם גג שניתן להסרה

[א הזקן]

טוב, די ברור שאתה לא ממש עוסק במדע והנדסה ביום-יום. יש לך סוג של רומנטיזציה שמדע והנדסה יכולים לפתור הכל. אז זהו, שלא. יש כל מני גבולות מדעיים וטכנולוגיים שמגיעים פחות לציבור הרחב (שלא עוסק בהם) וגורמים להם להיות בטוחים בדברים לא קיימים. רוצה דוגמאות? עקרון אי הוודאות אומר שאי הוודאות במקום כפול אי הוודאות במהירות תמיד יהיה גדול או שווה לגודל מסוים. זה לא עניין של הנדסה. אתה יכול בעזרת הנדסה להעלות את דיוק מדידת המהירות, אבל תשלם בדיוק המיקום. עוד דוגמה – החוק השני של התרמודינמיקה שקובע ניצולת מקסימלית לתהליך ושתמיד חלק מהאנרגיה ילך לחום – לא משנה איזה הנדסה תיישם. על גבול שוטקי-קווזייר שמעת? החוק הזה אומר שמקסימום הניצולת התיאורטית של תאי שמש יהיה קטן מ-35% - כלומר, גם עם ההנדסה והחומרים הכי טובים ומתקדמים לא תוכל לקבל יותר.

כמות האנרגיה שצריך על מנת להניע רכב ל-700 ק"מ = תלויה בעילות המנוע, ויעילות הסוללה (שם בצד משקל רכב, מהירות ממוצעת וכו,). לא נתון קשיח שתוכל לחשב ושיהיה נכון לעוד שנה מהיום, אלא תלוי הנדסה.

האמת – לא קשה להעריך את זה. כבר היום המנועים החשמליים מגיעים לגבול הניצולת התיאורטית שלהם. המחיר האנרגטי שאתה משלם עבור התנועה – גם הוא די קבוע – התנגדות רוח (המכוניות כבר היום מתוכננות במנהרות רוח – לא ישתפר הרבה), חיכוך (ראה החוק השני של התרמודינמיקה) וכד'. אז בוא ניקח טסלה כדוגמה. סוללה של 75 KWh נותנת טווח של 400 ק"מ. ל-700 ק"מ אתה צריך 130 KWh. בשביל לטעון כזו כמות של אנרגיה במתח רשת (220 וולט) ב-3 דקות, הזרם הממוצע הוא 11,800 אמפר. נניח שאתה עובד עם 3 פאזות (380 וולט) – הזרם שתצטרך הוא 5240 אמפר. שים לב שמדובר על זרם ממוצע, אבל כשאתה טוען סוללה הזרם בהתחלה גדול יותר ובסוף נמוך יותר, כך שאתה צריך להכין מערכת שתעמוד בזרמים גבוהים בהרבה. אספקת חשמל לדירה ישראלית היא של 40 אמפר חד-פאזי או 3X25 אמפר תלת פאזי. אז כדי לטעון 700 ק"מ ב-3 דקות אתה צריך אספקה של כ-500 דירות חד-פאזי או כ-150 דירות תלת פאזי.
ועוד לא דברנו על הכימיה שמתרחשת בתוך הסוללה בזמן טעינה – גם כאן (וזה הרבה יותר מסובך להסביר) יש מספיק גבולות תיאורטיים-בסיסיים שלא מאפשרים טעינה מהירה כל כך.

אז זה לא תלוי הנדסה. אילו מגבלות שמגיעות מהחוקים הבסיסיים של הטבע.

קיבולת של סוללה X = תלויה בארכיטקטורה והנדסת החומרים. לא נתון קשיח אלא תלוי הנדסה. סוללה זה קונספט הנדסי, לא מימוש הנדסי קשיח מבוסס ניקל/קדיום/קובולט.

ושוב אתה טועה. יש מגבלות טבע בסיסיות שהן חלק מחוקי הטבע ולא ניתן לעבור אותם – בדיוק כפי שלא ניתן לייצר פרפטום מובילה. אתה צריך להבין איך עובדת סוללה כדי להבין את הגבול לצפיפות האנרגיה שניתן לצבור על אלקטרודה. אתה צריך להביא בחשבון את המשקלים האטומיים והמולקולריים של התרכובות שעושות את הכימיה. לסוללות היעילות ביותר יש היום קיבולת אנרגיה למשקל שהיא פחות מ-10% מזו של דלק. אתה יכול להוסיף עוד ועוד אלקטרודות כדי לקבל יותר אנרגיה. הבעיה היא שקיבולת האנרגיה פרופורציונית לשטח הפנים שלה, אבל המשקל פרופורציוני לנפח. זה אומר שכשאתה מכפיל שטח פנים, אתה (בקירוב) גורם לעלייה של פי 4 במשקל. שום הנדסה לא תעזור לך להתמודד עם חוקי הטבע.

בוודאי שיש מגבלות פיסיקליות שהטבע מציב. אבל לטעון שההנדסה בשוק המנועים החשמליים הגיעה למיצוי טכנולוגי זה טמטום קולוסאלי.
לא ברור לי איך מישהו עם השכלה מדעית יכול לטעון כך ברצינות.

אני מניח לך להבין בעצמך את התקפות של המשפט האחרון בתגובתך.