זה שרמת המחייה אולי מצויינת זה לא אומר שלא צריך להתבכיין - אני אלוף בזה.

זה מזכיר לי את החלום האמריקאי אבל ברגע שאתה מטייל שם אתה מגלה שיש פארקי קארוואנים בהם חיים אנשים לא מבחירה.
אתה פוגש את הבחורה בת ה20 שמכינה לך את הסנדוויץ שלך עם החלפיניו ורק מחכה לעוף מעיר מולדתה כי אין שם עבודה - עיירות פיתוח בארץ זה הוליווד בהשוואה לחורים שם.

אתה רואה שטחים עם אלפי דונם למכירה ובית חלום באמצע הכלום ליד הנהר.
אתה מגיע לדיטרוייט ואתה רואה נכסים נטושים ושאריות של ימים טובים יותר
סלמס ועזובה

אז כן יש לנו פה גן עדן ועדיין אנו בוחרים לראות את מה שאין לנו ולילל.

אז אישית אני לא מחליף את הצרות שלי בשל אף אחד אחר.
ואני בעד לילל זה עושה טוב לנפש ומפתח את המחשבה.