רן, איכות הייצור של הרכבים בבריה"מ הייתה לא משהו בלשון המעטה. גם אלה שהלכו לצבא.
הפיצוי בא בדמות פשטות תיקון - ז"א, UAZ מתקלקל בכל נסיעה שניה, אבל לפחות אפשר לתקן אותו עם מברג, פטיש וסט מפתחות.
אגב, אני לא חושב שהצבא הסובייטי הציג דרישות גבוהות לאורך חיים - לדעתי, אתה מפספס לגמרי בתיאוריה שלך. ניחוש שלי (לא מידע שנבדק, אבל כן עושה היגיון) שהדמ"צ הסתמך בין היתר על ניסיון של מלחמת העולם.
ניסיון זה הראה שאורך חיים של טנק/משאית/ג'יפ בשדה הקרב הוא כמה עשרות שעות במקרה הטוב - ולכן עדיף לקנות 3 מכונות שמתפקדות תקין במשך 100 שעות, על פני מכונה אחת איכותית יותר שמתפקדת תקין במשך 1000 שעות.
פרט לדגמים ישנים מסויימים, שנבנו (אולי בטעות) עם עמידות גבוה בהרבה מהנדרש (לדוגמא - מנועי דיזל של מרצדס בשנות ה-70 וה-80, או טויוטה היילקס מהדורות הישנים) - גם רכבים ישנים לא החזיקו לנצח.
מה שכן, הגישה היום היא שחלקים צריכים להיות חד-פעמיים. לכן במנועים מודרניים תראה ציפוי ניקסיל על הצילינדרים במקום סליב, לכן היצרנים כבר לא מציעים בוכנות אוברסייז. הלך מנוע - קנה רכב חדש או שתנסה את מזלך עם מנוע מפירוק.
בנוסף, מנועים של היום רגישים יותר לתחזוקה. זה נובע מכמה סיבות:
1. מנועים של שנות ה-70 וה-80 תוכננו לשמנים באיכות הרבה יותר נמוכה, ונבנו מחומרים פשוטים יותר בתהליכים פחות יעילים מאלה שיש היום. לכן לא הייתה לייצרן ברירה אלא להשאיר "ספייר" גדול יותר - להפיק מהם פחות הספק, ולהשתמש בחלקים כבדים ועמידים יותר, לתכנן מעברי שמן גדולים יותר וכו'.
רכבים (ואופנועים) שעדיין משתמשים במנועים אלה ומטופלים בשמנים מודרניים - יכולים להחזיק כמעט לנצח.
2. היצרנים היום עומדים מול דרישות מנוגדות: מצד אחד, הלקוחות רוצים מנועים חזקים - מצד שני, הם רוצים צריכת דלק נמוכה (והמדינה דורשת פליטת מזהמים נמוכה).
עם תסתכל על בוכנה מודרנית אל מול בוכנה של מנוע בנפח דומה משנות ה-80, תראה שהחדשה קצרה וקלה פי כמה. העסק עובד ושורד את תקופת האחריות בשלום רק בזכות השמנים שיש היום - ועדיין, כל טעות קטנה בכמות או איכות השמן, אי-הקפדה על צמצום מרווחי טיפולים בתנאי שימוש קשים וכו' - גורמת לסתימת מעברי שימון, יצירת משקעים ובוצה במנוע- וכך מתחילה תגובת שרשרת שבסופה המנוע נהרס.
3. גם בגדר ניחוש - בניגוד לעבר, שם ישב מהנדס וחישב את ה"ספייר" שיש להשאיר לחלקים - היום מסתמכים על הדמיה ממוחשבת. זה מאפשר להגיע הרבה יותר קרוב לנקודת ה-"פחות מילימטר וזה נשבר מהויברציה" - אבל לפעמים יש טעויות או פקטורים שלא נלקחו בחשבון בהדמיה.
בדיקת אבי טיפוס בשטח הצטמצמה יחסית לעבר, כי זה עולה המון - בזמן ובכסף. לכן מסתמכים יותר ויותר על ההדמיה ללא "בדיקות אמת", ואז את הטעויות הקטנות בהדמיה מגלים הלוקחות המאושרים בתקופת האחריות, ולא נהגי המבחן של החברה לפני הייצור ההמוני...



ציטוט ההודעה בתגובה