ציטוט נכתב במקור על ידי קידוזו צפיה בהודעה
יש כאן מרכיבים שונים- רכיבה יותר פזיזה (לנוכח תחושת הביטחון של הרוכב מהעזרים וההגנות המתקדמות) שהביאה לתאונות מול מספר התאונות שהמערכות מנעו.
הזווית האחרת היא שלולא העזרים אף יצרן לא היה מציע כלים של 200 כ"ס שמגיעים ל- 300 קמ"ש. לכן השאלה המצויינת של ריאן היא מה היה קורה אילו במקום מירוץ החימוש והעיצוב בין התאגידים (נייקד עם 150 כ"ס- my ass) היינו מקבלים תחרות מי מייצר אופונעים יותר כיפיים חסכוניים זולים ואמינים.

למה במקום? התחרות הזאת קיימת בנוסף למירוץ החימוש, והטכנולוגיה ממירוץ החימוש זולגת מטה כשהיא זולה מספיק. ה-CB300R בכתבה הוא דוגמה אחת לכלי זול ויעיל, הק.ט.מ דיוק 390 תוקף את אותה בעיה מכיוון אחר, ופונה יותר לכיף. הם גם זולים - לזקנים ששכחו, אזכיר ש-GS500 עלה כ-30 אלף שקל בתחילת שנות ה-90, והונדה CB250 עלה אז 23 אם אינני טועה. כמה הייתה המשכורת הממוצעת אז? לאיזה מחיר (לפי כמות משכורות ממוצעות) זה שקול בשנת 2020?
כך שאני מאמין, שהאופנועים היום זולים, יחסית לעבר - זולים בטירוף.

דווקא מבחינת אמינות אני לא בטוח שהעולם הולך קדימה, ולזה יש מגוון סיבות: הן שיווק (אופנוע צריך להפוך יקר לאחזקה כשהוא מזדקן כדי שתקנה חדש) והן יחס ביצועים/מחיר (אורך חיים מופלג דורש להשתמש בחומרים עמידים, שיהיו או יקרים או כבדים יותר - אין פה קסמים). וזה לפני שמדברים על האלקטרוניקה, שמסבכת את האופנוע מבחינה הנדסית ומוסיפה מכלולים יקרים שלא ניתן לשפץ אלא רק להחליף - חיישנים, בקרים, צג LCD וכו'.