רכיבה על אופנוע בזמן הסגר

[JohnnyDough]

JohnnyDough
מה השכלתך בנושא? הכוונה האם יש לך איזשהו השכלה פורמלית בתחום הרפואה, סטטיסטיקה, חקר מחלות זיהומיות או משהו שקשור לתחום?
אני לא שואל ממקום מתנשא או רצון להוכיח שאתה טועה אבל כן מעניין אותי לדעת האם אתה רושם ממקום מקצועי או "חובבני".

כמו שרשמתי מקודם לקידוזו, אני לא רופא, הדברים מגיעים מלימוד עצמי שעשיתי בחודשים הארוכים שעברו עלינו לרעה ואני רושם אותם כי התבקשתי לפרט את הבסיס לטענות שלי. (אבל אני מחזיק דוקטורט מחקרי באלקטרואופטיקה, מכיר היטב סטטיסטיקה, עוסק שנים במדע ולא יותר "חובבן" מאשר אלי וקסמן, האסטרופיזיקאי או דב שוורץ, מדען הגרעין שאחראים למדיניות של הממשלה שלנו היום - ההשכלה הפורמלית שלי לא נופלת מזו שלהם וזה לא שמישהו כאן מקשיב ל"מומחים")
וכמובן שהדברים פתוחים לחלוטין לדיון והערות. אם אתה מעוניין ברפרנסים לדברים ספציפיים, אני אשמח לספק ואם רשמתי משהו לא נכון אז אני יותר מאשמח שיתקנו אותי.

כמה מילים על תרופות וחיסונים.

הדוגמא הקלאסית/היסטורית לחיסונים היתה האבעבועות השחורות. רופא בריטי גילה שחולבות שנדבקו במחלת אבעבועות הפרות (מחלה תסמינית אבל לא מסוכנת לבני אדם) לא נדבקו אחר כך באבעבועות שחורות (מחלה מזעזעת עם עשרות אחוזי תמותה כשגם מי שיוצא ממנה כבר לא אותו בן אדם).
זה הוביל להדבקה מבוקרת של אנשים באבעבועות הפרות ונסיונות לחקות את התהליך הזה גם עם מחלות אחרות.

המילה חיסון נשמעת כמו משהו גנרי לחלוטין. כלפי חוץ זה נשמע כאילו לכל מחלה יש חיסון. אנחנו מקבלים את החיסון, הגוף מפתח נוגדנים בתגובה ואנחנו לא חולים במחלה. זה רק לא כל כך פשוט...

תרכיבי חיסון לוירוסים בד"כ מכילים נגיף "מומת" או נגיף "מוחלש":
1. הנגיף המומת הוא חתיכות וירוסים או חומרים שמזכירים את הצורה החיצונית של הוירוס. הוא בד"כ מוזרק ביחד עם חומר נוסף (אדג'וונט) שאמור לעורר תגובה של מערכת החיסון במקום ההזרקה. התקווה היא שהגוף יזהה את החתיכות האלה בתור איום רציני, ישלח את מערכת החיסון והיא תפתח עבורם נוגדנים.
2. נגיף מוחלש זה מינוח קצת מטעה. וירוסים הם לא דבר חי ואי אפשר להתיש אותו עד שיתעייף. הרעיון העקרוני הוא לשחזר את הסיפור של החלבניות ואבעבועות הפרות: לוקחים את הוירוס שרוצים לחסן בפניו, דוחפים אותו לכל מני בעלי חיים (או תרביות תאים של בעלי חיים) ובודקים מה קורה. במקרה הטוב, הוירוס הזה מצליח לתקוף אותם אבל בצורה לא יעילה במיוחד. עם הזמן, בתהליך אבולוציוני, נוצרות מוטציות אפקטיביות יותר ויותר כלפי בעל החיים ואחרי זמן, מתפתח תת נגיף שיוצר מחלה משמעותית אצל בעל החיים. עכשיו לוקחים את הנגיף מוטציה הזה ובודקים אותו בחזרה על בני אדם. במקרה האופטימי, הוירוס הזה גם מצליח להדביק את בני האדם, גם מייצר מחלה קלילה וגם מצליח לגרום לגוף לייצר נוגדנים אפקטיביים למחלה המקורית. יש פה הרבה גם...

כמו שרשמתי אתמול, יש כאן בעיה מסוימת.
מערכת החיסון שלנו לא אוהבת להשקיע משאבים עבור זוטות. כדי שהגוף יפתח חסינות ארוכת טווח הוא צריך להתייחס לחומר המוזרק בתור איום ממשי ארוך טווח. הזרקה של סתם חומר, הרבה פעמים לא תעורר תגובה חיסונית מהזן הרצוי. הגוף יכול להתעלם או לטפל בו בתור סתם פסולת לא מסוכנת ולסלק אותו מהמערכת.
חשיפה לנגיף מוחלש (הרבה פעמים לא בהזרקה, למשל חיסון פוליו בטיפות לפה) מעוררת מחלה קלה ולא מסוכנת ואז שוב, הגוף יכול להתייחס אליה בתור מחלה קלה ולא מסוכנת ולייצר מעט מאוד נוגדנים או לא בכלל...

וכמובן שחיסון גם יכול להציג תופעות לוואי בעייתיות (ע"ע ניסוי "עומר 2" על חיילי צה"ל)

בסופו של דבר, אין מתכון ברור ובטוח לפיתוח של חיסון אפקטיבי ובטיחותי. יש לנו שורה של חיסונים מאוד טובים למחלות מסוימות (בד"כ יחסית קשות, דוגמת אבעבועות שחורות, פוליו, חצבת, אדמת וכו) לצד המון וירוסים שלא מצליחים לפתח להם חיסונים אפקטיביים למרות עשרות שנים של נסיונות (למשל, הרפס או איידס, למרות עשרות שנים של נסיונות).

בחזרה לקורונה
הרקורד של פיתוח חיסונים לוירוסים נשימתיים הוא לא טוב.
יש לנו נסיון של משהו כמו 70 שנה עם חיסונים לשפעת, היעילות של החיסונים האלה היא רעה (משהו כמו 50% בעונה טובה ובשנים האחרונות אפילו הרבה פחות מזה) כשבד"כ היא הולכת ופוחתת עם הגיל. אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון מהוירוס עצמו הם אנשים עם מערכת חיסון חלשה. כשמערכת החיסון היא חלשה אז היא לא רק מגיבה חלש לוירוס, היא גם מגיבה חלש לחיסון...
( Some older adults may have weaker immune systems, which can lead them to be less protected after a regular flu vaccine. In response to a regular flu shot, older people produce 50% to 75% fewer antibodies, which protect against the vaccine antigens, than do younger adults. https://www.mayoclinic.org/fluzone/e...s/faq-20058032)

עד היום, החיסון המהיר ביותר שפותח היה החיסון הראשון לחזרת. זה עדיין לקח 4 שנים, הוא היה קצר טווח ומדובר על אמצע שנות ה60.
אני אשמח מאוד אם יופיע בקרוב חיסון יעיל ובטיחותי לקורונה אבל בשביל לעשות את זה, חייבים לבצע קיצורי דרך ולקיצורי דרך עלול להיות מחיר. הרעיון של פיתוח חיסון בתוך חצי שנה ויאללה לתקוע אותו במיליארדי בני אדם הוא משהו שמאוד לא נראה לי.

לגבי תרופות, זה די קל. יש לנו מעט מאוד תרופות שפועלות באפקטיביות נגד וירוסים. כולן כבר נבדקו על הקורונה והיעילות שלהן נמוכה, כמו שהיא נמוכה עם וירוסים דומים אחרים. כשהולכים לרופא ומבקשים תרופה לשפעת, בד"כ מקבלים אקמול...

מדיניות שמפקירה את החיים עכשיו מתוך המתנה להופעה מהירה של חיסון או תרופה היא לא מדיניות רציונלית.