אפשר להסתכל על הבעיה דרך העיקרון של קדושת חיי אדם נטו, בלי הזלזול האוטומטי ביהדות ובממשלה שנלווה לדיון.
יש גם הגיון כלכלי לעניין ואני משער שמעטים בקיאים בנתוני אמת כמו עלות התאונות למשק והסבירות- שלא לדבר על תכלית. הרי בניגוד ללוחם גיבור שסיכן את חייו לתועלת בטחונית אין בתאונה או בסיכון תועלת חשובה לחברה (פאן זה חשוב, לא למדינה). לכן לא אפול מהכיסא אם המסקנה לשנות ולשפר את הוראת הרכיבה תתקבל כהחלטה אופרטיבית. אני אפילו בעד כי בין תוספת של אלפי ש"ח לעלויות הוצאת הרישיון במתכונת החדשה לתוספת של אלפי רוכבים בורים בשנה אני מעדיף את האפשרות הראשונה. צריך לזכור שהרבה השתנה מאז שהחוק המקורי נוצר כולל הכלים, הדרדרות בתרבות הנהיגה והעומס. אני לא מצדד בהגבלת החופש אלא חושב שהמצב הקיים לא שפוי ובטח שלא תואם את המציאות. יש גם מענק שחרור שלא היה בתקופתנו.