מסתבר שבישראל צריך רישיון כדי להחזיק כלב...

[KKatkov]

לכאורה אין בעיה עם הדרישה שלך ל"כלב עבודה טוב", רק אחדד שלא בהכרח גזעיים יתאימו. מציע לך להתעמק בנושא ולבדוק את ההשלכות גם מבחינת זיקנה\מחלות.
כלב בסה"כ הוא סוג של ילד בן שנתיים... חלקם יצטרכו יותר חינוך\אילוף וחלק פחות, חלק מועדים לפגיעות גנטיות (מחלות) וחלק לא. כל עוד אתה מודע להשלכות ואחראי כלפיו - אין שום מניעה אלא להפך.
הבעיה מתחילה כאשר יש כאלו שלוקחים כלב מסוג כזה או אחר בגלל פוזה\מודה ואח"כ לא מתייחסים אליו כראוי (דיי דומה לשוק האופנועים בארץ), הם סובלים מהזנחה או תנאים לא מתאימים ואז זורקים אותם בצד הדרך (במקרה הטוב) כי הוא כבר "לא עובד כמו שצריך" ומביאים אחר. מדבריך ניכר שאתה הולך לדאוג לו כמו שצריך רק מעוניין ב"חותמת גומי" לכלב עצמו כדי לשלול בעיות בעתיד, אם יש גזעים ספציפים שאתה מתעניין בהם - תרגיש חופשי לרשום ואבדוק בנושא דרך חברים.

לא רלוונטי כרגע, אבל תודה על ההצעה.
החלום שלי הוא רועה קווקזי/מרכז אסייתי (אלבאי, למי שמכיר). גם כלבי רועים מטורקיה (אקבש, קנגל) בהחלט עושים לי את זה.
כל אלה כלבים גדולים, עם אופי קשה וזקוקים למרחבים (הרבה מעל לחצי דונם שאנשאללה יהיה לי בעוד שנתיים). כנראה שלקחת כלב כזה זאת החלטה לא אחראית מצידי.

רועה גרמני יכול להיות כלב מושלם עבורי - קל לחינוך ויחסית סלחן לטעויות של מתחילים, טוב עם ילדים (יורש העצר שלי בן שנתיים בקרוב) יפה מאוד (בעיני) ומסוגל למנוע מאנשים בסביבה לחמוד את האופנוע שלי (תנאי סף מבחינתי, כלב שלא הולך לשמור על הבית גם אם זה בצורת הרתעה - אני לא הולך לגדל).
ספציפית עם רועים גרמנים יש לי סוג של "קליק" לא מוסבר - הם אוהבים אותי ונוטים לקבל אותי כ"אחד משלנו". מבחינתי, רועה גרמני - זה שיר הלל לאנושות שהצליחה לייצר גזע כל-כך מאוזן וורסטלי. עם זאת, אני שומע לא מעט שבעשורים האחרונים עקב הביקוש הגבוה, איכות הרועים הגרמניים נפגעה מאוד בגלל הרביה ללא פיקוח ראוי, ולקחת רועה גרמני גזעי - זה הימור גדול. אומרים גם שזאת אחת הסיבות שכוחות בטחון בכל העולם עוברים לעבוד עם רועה בלגי - קל וזול יותר להשיג גורים איכותיים.
אבל... יש סיבה שאני רוכב על דוקאטי (2008 עם 130 אלף ק"מ - ע"ע "לדאוג כמו שצריך למשהו"), וחלק מזה - זה הרצון להיות שונה מהעדר. מה לעשות, זה מוטיב חזק אצלי.
רק ברחוב שבו אני גר כרגע יש 2 רועים גרמנים, ולקחת אחד כזה - זה סוג של "בחירה קלה מדי".

דוברמן, כאמור, הוא חלום ילדות, וזה מקרה נדיר שהטעם שלי ושל אשתי נפגשים - אבל עדיין לא התאוששתי מההלם שכיום לגרום לדוברמן להראות כפי שפרידריך לואיס דוברמן, שיצר את הגזע במאה ה-19 תכנן - זה עבירה פלילית.
אני לא הולך לשתף פעולה עם השטות הזאת, אבל גם לא בא לי להיות "עבריין" ולשלם קנסות. אז כנראה שלא, ובעסה לדוברמן שלא יגדל במשפחה שלנו.

אשתי רוצה לברדור. אמרתי לה שזה לא הולך לקרות - ראה סעיף "לשמור על האופנוע", ובכללי - אני לא אוהב כלבים שנחמדים מדי לזרים. זה הכלב שלי, ומבחינתי - היחס שלו לזרים צריך להיות "כבדהו וחשדיהו".

בכל מקרה, יש לפחות עוד שנתיים עד שנעבור לבית משלנו. כל עוד אנחנו גרים בסחירות, הכלב לא רלוונטי ואלה סתם פנטזיות באוויר.