בנובמבר: 6 הרוגים על דו-גלגלי

[KKatkov]

הדו"ח הנ"ל "בטיחות רוכבי אופנועים בישראל" שהוגש השנה הוא מסמך מאלף, חובת קריאה לכל אופנוען בארץ.

מה חובת קריאה בזה?
מה בדיוק מאלף כאן?
נשמע שאתה מתבלבל בין מודעות לסיכון (שהיא דבר טוב) לבין התחפרות בחצי הכוס הריקה והפחדה עצמית.

רוב מי שכותב כאן באופן אקטיבי - אלה לא סטודנטים שרכשו קטנוע 125 כדי לייעל את ההתניידות בעיר. רובינו רוכבים מנוסים, שצברו כבר עשרות ומאות אלפי קילומטרים על מגוון אופנועים, וחוו תאונות ברמת חומרה כזאת או אחרת. לא יודע האם אתה נכלל בקטגוריה הזאת או שאתה קרוב יותר לאותו סטודנט (שזה לגיטימי לגמרי, כן?).
אוסיף גם, שלדעתי - הקהל כאן בפורום הרבה יותר מתעניין, מיומן ומבין מהרוכב הממוצע.
אז תן את הקרדיט: אנחנו רוכבים לא בגלל חוסר מודעות.
רובינו רוכבים, כי אופנוע זה השילוב האולטימטיבי בין "יעיל", "נגיש" ו"כיף" - ואת הפרופורציה בין אלה כל אחד יכול לקבוע לעצמו. זאת חצי הכוס המלאה.
המחיר לזה הוא בסיכון מוגבר לעומת רכב פרטי, וזאת חצי הכוס הריקה.

מההודעות שלך, נוצר אצלי רושם שהחצי הריק של הכוס מעניין אותך יותר מהחצי המלא שלה. לא ראיתי אותך כותב על ההנאה שברכיבה, על סיפורי טיולים, על הכיף שבלתקן את המכונה במו ידיך... כמעט רק דיוני תאונות, סיכון ודימיהם. אתה אולי תגיד שזה כי אתה מחפש "מודעות". אבל סלח לי, זה הרחק מעבר לרמה הבריאה של "מודעות", ומזכיר דווקא אובססיה קלה.

אם זה אכן המצב... אני מנסה להבין, למה אתה רוכב (במידה ואתה אכן רוכב) על אופנוע? כי אתה נהנה מההרגשה שאתה עושה משהו כ"כ מסוכן, ומנסה להעצים את תחושת הסיכון כדי להעצים את ההנאה שלך? כי אתה נהנה להזכיר לאחרים, כמה הם מסתכנים - כסוג של הטפה? כי עצם ההתעסקות בנושא של מוות גורם לך לסוג של גירוי - אותו סוג של הנאה שגורם לאנשים מסויימים לאהוב סרטי אימה?

אני באמת ובתמים מנסה להבין אותך, וממש לא מחפש לפגוע או להעליב.

[פיינשמקר]

מה חובת קריאה בזה?
מה בדיוק מאלף כאן?
נשמע שאתה מתבלבל בין מודעות לסיכון (שהיא דבר טוב) לבין התחפרות בחצי הכוס הריקה והפחדה עצמית.

1. אני נוטה לגשת לבעיות וניהול סיכונים בצלילה לנתונים. התחושה שאני מבין יותר את הבעיה היא זו שעוזרת לי להתמודד איתה ולעשות לסיכון מיטיגציה בצורה הטובה ביותר.
יש כאלו שמנגנון ההגנה המועדף עליהם זו הדחקה. מהתגובה שלך מעל, אני מבין שאתה מהסוג השני. זו לא ביקורת, אלא הסבר למה כנראה אתה לא מוצא עניין בדו"ח.
לראייתי זה מאלף, כי במקום דיבורי סרק, ניחושים ומדדים לא רלוונטים (ראה ערך "החודש נהרגו X") מקבלים תמונה מורכבת ומפולחת של מצב הבטיחות לרוכבים בארץ.

מההודעות שלך, נוצר אצלי רושם שהחצי הריק של הכוס מעניין אותך יותר מהחצי המלא שלה. לא ראיתי אותך כותב על ההנאה שברכיבה, על סיפורי טיולים, על הכיף שבלתקן את המכונה במו ידיך

2. רכיבה עבורי היא לא תשוקה ואני לא מוצא שום הנאה בתיקונים. אני מרוויח יפה, ומשלם לאחרים שיטפלו לי בכלי. עבורי אופנוע זה כלי פרקטי בלבד.
אז לא תשמע ממני סיפורי שושנים.

אני באמת ובתמים מנסה להבין אותך, וממש לא מחפש לפגוע או להעליב.

3. ואללה? אתה פולני כנראה, כי זה היה וואחד פוסט פאסיב-אגרסיב. זה בסדר, לא נעלבתי.

[השושנים]

1. אני נוטה לגשת לבעיות וניהול סיכונים בצלילה לנתונים. התחושה שאני מבין יותר את הבעיה היא זו שעוזרת לי להתמודד איתה ולעשות לסיכון מיטיגציה בצורה הטובה ביותר.
יש כאלו שמנגנון ההגנה המועדף עליהם זו הדחקה. מהתגובה שלך מעל, אני מבין שאתה מהסוג השני. זו לא ביקורת, אלא הסבר למה כנראה אתה לא מוצא עניין בדו"ח.
לראייתי זה מאלף, כי במקום דיבורי סרק, ניחושים ומדדים לא רלוונטים (ראה ערך "החודש נהרגו X") מקבלים תמונה מורכבת ומפולחת של מצב הבטיחות לרוכבים בארץ.



2. רכיבה עבורי היא לא תשוקה ואני לא מוצא שום הנאה בתיקונים. אני מרוויח יפה, ומשלם לאחרים שיטפלו לי בכלי. עבורי אופנוע זה כלי פרקטי בלבד.
אז לא תשמע ממני סיפורי שושנים.


3. ואללה? אתה פולני כנראה, כי זה היה וואחד פוסט פאסיב-אגרסיב. זה בסדר, לא נעלבתי.

יש טיפוסים אנליטיים ויש טיפוסים רומנטיים יש טיפוסים אגרסיביים ויש טיפוסים פסיביים יש המון סוגי אנשים זה לא מפחית מהנאת
הרכיבה במאום.

אישית כשאני רואה נתונים יבשים אני נאטם הראש צועק לברוח ואני מגביר את המוזיקה, תן לי שדה חרוש עם ריח אדמה לחה,
תן לי כמה עופות דורסים בשמיים או נחש על הכביש, ואני בעננים, תן לי אופנוע בן חמישים שמסרב להניע, ומצאתי תעלומה לפתור
ההרגשה של להחיות אופנוע שעמד שנים במחסן שווה לי הכל.

ציפיתי מעצמי אחרי עשרות שנים על אופנועים לדעת לזהות אותם להכיר את הנתונים שלהם... כלום! אפילו אם ידעתי פעם זה לא נשמר
בזיכרון, אבל אם אני צריך נתון או לדעת משהו אני יודע בדיוק מאיפה לקחת אותו.

מעולם לא עניין אותי כמה לליטר, או איך לחסוך עוד שקל ברכיבה כזו או אחרת, אני עושה בדיוק מה שמתחשק לי באותו הרגע וזהו,

אבל אף אחד לא אומר שזו הדרך היחידה להתחבר לאופנוע.

[lygav]

KKatkov איזו תגובה יפה. מצטרף, גם לי מפריע האובססיה על הסיכון והתאונות. זה כמו היפוכונדריה בעיני. כן יש אנשים כאלה, זאת סוג של הפרעה וזה ה״כיף״ שלהם ואני כן יכול להבין מישהוא שמפחד על עצמו, אבל אני לא מבין ולא מוכן לקבל את מי שמפחדים עבור אחרים.
ביטאת את זה מאוד יפה ונכון בעיניי כאשר אמרת ״..ואת הפרופורציה בין אלה כל אחד יכול לקבוע לעצמו.״. ובפועל כולנו כבר קובעים את הפרופורציות האלה עבור עצמנו, וטוב שכך.
מה שקורה בדיונים האלה, וזה החלק הבעיתי בעיני, שמנסים לקבוע איזה ״אמת מידה אחידה״ למה זה פרופורציה נכונה ומה לא.
לא עשית 1/5/10 קורסים?לא שם מיגון מלא תמיד? לא רואה סרטוני תאונות ביוטיוב /קורא דוחות על בסיס קבוע? אתה לא אחראי/ לא מבין מציאות/ אין לך מודעות/ מתאבד...