600, 3 בבוקר ואני עם חצי עין, לא היה כוח להתחיל להעתיק מידע...
הכללים הם ברורים מבחינתי פחות או יותר ואפרוש אותם כאן למיטב ידיעתי והבנתי אבל בתימצות:

1. תמיד תהיה צריכת שמן (גם זעירה) וזה ניתן לחישוב באופן תאורתי.
2. הצריכה תהיה משתנה ובהתאם לשימוש הכלי, איכות וסוג השמן, תנאי מזג אוויר, טמפרטורה חיצונית, סוג ואופי המנוע, אופי ההרצה (במידה ונעשתה עצמאית), איכות פילטרים, איכות דלק, איכות ההצתה ועוד...
3. הצהרת היצרן בהחלט כסתחיסטית ולרוב מתייחסת ל"שימוש סביר" שבטח משוקלל מצריכות שונות.
4. הדרך היחידה לקבוע באמת מה הצריכה היא רק בתכלס בשטח כי גם בייצור יש סטיות (שעדיין בתקן) כך שאין 100% התאמה בין כל מנוע ומנוע בייצור. כלומר גם כלים חדשים ניילון יראו הבדלי צריכה. (מזעריים)
5. אין מודעות לעיניין, המוסכים ברובם יודעים להסביר אכילה כתוצאה מרינגים אבל לא אכילה טבעית\אידוי כי זה לא קריטי. החברות מקסתחות בתואנה של "תבדוק שמן" ו"צריכה מינימלית"... למוסך אין הרבה מה לעשות עם זה.
6. ניתן לשפר "צריכת שמן" עפ"י התאמת "המלצת היצרן" לנתוני המקום\שימוש.
7. שמן מאבד מתכונותיו לאורך זמן\שימוש לכן ניתן יהיה לראות צריכה נמוכה לאחר טיפול וגבוהה לפני טיפול (באופן יחסי כתלות באיכות\סוג השמן).
8. הקפדה על שמן איכותי ופילטרים איכותיים והחלפה תדירה ישמרו על המנוע יותר מאשר משיכת טיפולים, איכות שמן ופילטרים לא ידועה כתלות בשימוש.
9. כן.. זה מבאס לדעת שיש לך כלי שאתה לא יכול כביכול לנצל אותו ב 100% מבלי שיהיו "דאגות"... זה המצב. אם הכלי צורך - נסו להבין למה ולרוב שימוש בסל"ד גבוה לאורך זמן = צריכה גבוהה. במוסך שעבדתי המכונאי הראשי ישר שאל לקוח כיצד הוא רוכב כשהתלונן על זה שנעלם שמן... התשובה היתה פול גז.