1.jpg

בשישי עשינו טיול ראשון למרסבא. האמת שפינטזתי על טיולים מדבריים הרבה זמן. זו פעם שלישית ברכיבת שטח על ארבינקא שעדיין חשוף מהגנות, פעם ראשונה מוביל בניווט וגם פעם ראשונה עם אפליקציית אופרוד. היו קצת הכנות לטיול.
WhatsApp Image 2021-04-09 at 16.03.30.jpg
תיקי הסבל והסבלים עבור ה 701 וה 690 מעוצבים בצורת U כדי לשמור על גישה חופשית לפתח המילוי של מיכל הדלק. התיק קטן ויכול להכיל 2 בקבוקי 1.5 ל' + לאורך השרוול ובמרכז מקסימום אריזת חטיף. ככה קטן. אז ארזתי פק"ל קפה ובקבוק אחד. בתחזית טענו שיהיה קר אז חשבתי שליטר וחצי זה סביר. התקנתי על קסדת השטח מתאם למצלמת אקסטרים וקיללתי את המהנדסים של סוני בפעם האלף כשניסיתי לחבר בין המצלמה לאפליקציה.
eb90b15c-df3d-4367-a51f-6cddf082bcd3.jpg
אחר כך מסקרנות בריאה הוצאתי משקל והצבתי את קסדת השטח הקלילה המאווררת הישנה והפחות בטוחה של KLIM מול שואי NXR. וכמו שחשבתי... 1550 גר' מול 1538 גר'. פער במשקל שלא באמת משנה משהו. אז קסדה מלאה ובמקום חליפת לחץ מעיל ממוגן. אמרו שיהיה קר. אחרי תדלוק בלטרון הגענו די מהר למישור אדומים שהאירופאים מכנים חאן אל אחמר. בעיות עם האפליקציה הביאו לחיפוש של כמה דקות אחרי שביל הכניסה. בכלל המדבר בחלק הזה גדוש שבילים מקבילים, חוצים ומתפצלים שמכערים את העסק.

5a117ac2-bcee-4b47-b146-6075eb0c6092.jpg
הרכיבה בקטע הראשון היתה המשך ישיך להתנסות הקודמת. חוץ ממעבר תלול בגדה של ואדי קטן לא הייתי צריך לעצור או להוריד רגל. השביל ברובו בדרגת קושי 2 ועביר לכל רכב ליסינג עם נהג מיומן. למרות זאת פגשתי אלמנטים שעבורי היו חדשים. מצבורי דשדש ואבנים קטנות בקוליסים עליה עם רצף של מדרגות סלע וחום. הזעתי בקסדה, בגב, במכנסיים. התפתח יום חם ושימשי. עמדתי ברוב החלקים שהיה צריך ולמדתי גם לשבת כדי לא לבזבז כוח. תוך כדי רכיבה הבנתי מה ההבדל בין רכיבת שטח עם ארפכשד לארבינקא.

כשהעסק הופך למאתגר ה 1090 לוקח את הרוכב שצריך לזרום בתוואי עם המשקל הדורסנות והמומנט שבולע מכשולים. עם ה 701 הרוכב קובע היכן יעבור הקידמי. ההבדל בגישה לאלמנטים עצום ומרגיע. אחרי פחות משעה הגענו לתצפית ליד עזאזל. הייתי באזור בטיול רגלי כשהשטח היה כמעט ריק מההתיישבות הבדואית במקום והיה מאוד שונה.

רוכב נוסף שהצטרף לקח את ההובלה וגם הוא פספס עם הניווט ובמקום להישאר על הכתף חצינו את הקידרון פעמים ומשם טיפסנו בעליה תלולה ומפותלת עם פודרה עבה ברמת קושי 3. הרבה גז וקלאץ' והנה הכל בסדר עד שהמנוע נכבה באמצע הירידה. האינטסטיקנט למשוך קלאץ' גורם לקידמי לאבד אחיזה ואנחנו מדרדרים קצת עד שאני מוצא אחיזה בקצות האצבעות. קצת יותר גז וממשיכים, הכל בסדר. הקטע הנוסף שהיה ברמה 3 היה הירידה לסוף הכתף במרפסת ואולי הירידה עם קטעי הפודרה. אולי. בכל מקרה, כשהגענו לסיום בכביש של נבי מוסא רציתי להמשיך למצוקי דרגות כי אפשר משם להמשיך דרך תקוע לעמק האלה אבל החברה אמרו שעייפים.
1a80ca83-c659-44c2-adb2-1a5c630cb1fa.jpg

בדרך חזרה הארכתי דרך כבישים מפותלים ולחצתי בהנאה גדולה והתאמנתי קצת על ווילי. הילוך שני כשאצבעות על המצמד, רגל על רגלית הבלם האחורי ובמצב רכיבה 1- שחרור מצערת מהיר, העברת משקל קדימה לסגירת הבולם ופתיחת מצערת מהירה. בפעם הרביעית הקידמי עלה בערך 18 מ"מ מהאספלט. נראה לי שצריך לעבור למצב 2 כדי להפחית התערבות מבקרות. חזרתי הביתה לכוס בירה בוהה בארבינקא שגורם לי לחיוך גדול. אחרי שהתקרר שטפתי את הג'יפה של קידרון והאבק ונוספה לי שריטה בפלסטיק שאשכרה הפריעה לי. זה חדש. יכול להיות שאני מאוהב.