התגבשה חבורה של בעלי אדוונצ'רים בעניין שטח. שניים רוכבים על טנרה אחד על GS850 ואנוכי עם ארבינקא. החלטנו לעשות קורס רכיבת שטח ובין ההצעות שיש בשוק הישראלי הסתדר לנו עם גיא רדר. פגשתי בו כשהוביל את טיולי הכתומים ולא הכרתי את הצד ההדרכתי שלו.
יצאנו בשישי לשיעור הראשון מתוך קורס באורך בלתי ידוע איטי וגמיש. תוך כדי הקפה הסתבר שחוזרים על יסודות רכיבה שהכרתי מאופנוען מאומן אבל עם שינויים קלים וברזולוציה אחרת. אחד החידושים היה שמוותרים על האלקטרוניקה. אין בקרת אחיזה ואין ABS. אני אפילו לא יודע איך מנתקים אותו ביצור הזה.
התוואי לא היה בוצי אבל היתה רטיבות וטחב על הסלעים וחלקלקות כללית (במיוחד בחלק הראשון של היום). כשהייתה לי בלורית מאוד אהבתי לבלום ולהאיץ חזק. לא שידעתי איך עושים את זה נכון אבל הגעתי לגבולות האחיזה בבלימות חזקות. עכשיו, אחרי קצת יותר משבוע, צריך לתת בלימה חזקה בלי ABS בשטח, בעמידה -וכשרטוב.
אז וואלה, אפשר. והבלם הקידמי של ארבינקא, שיהיה בריא (טפו 3X) פשוט פלא הנדסי. כמה עוצמה ורגש. היה לי נחמד בגלל שפיקששתי עם שעות האימון שנשבעתי שאבצע וגם בגלל שאני אוהב לתרגל ואי אפשר למצוא לעניין פרטנרים. אחרי 60 שעות בשטח עם ארבניקא התנוחה הנכונה בעמידה, אחד ההיבטים הקריטיים בעיני כבר יותר ברורה. כמעט ברמת הרגל. עוד נגיע.