מורה בד"כ יודע מה הטסטר רוצה.
אם הוא אומר לך לעשות דברים שגם מתלבשים טוב עם מה שנוח לך וגורם לך להצליח, הרי זאת ברכה.
מורה בד"כ יודע מה הטסטר רוצה.
אם הוא אומר לך לעשות דברים שגם מתלבשים טוב עם מה שנוח לך וגורם לך להצליח, הרי זאת ברכה.
תתייחס לזה כאל שני עיגולים מעוכים אחד אל תוך השני, ולא שמונה שאתה מצייר. כלומר כל עיגול מקבל הארכה לצדדים ולא למעלה למטה.
תבצע כך - נכנס לאמצע ומעביר לשני. אז נותן גז וקלאץ', סוגר אותם, נותן חצי סיבוב, הגעת לקו בקצה המלבן שסוגר את השמונה. תפסיק את הפנייה, ועוד פעם תן גז, ואז שוב תסגור ותעשה עוד חצי סיבוב. חזרת לאמצע. אותו הדבר לצד השני.
דגשים שעזרו לי להבין איך לבצע (גם אני הסתבכתי בהתחלה): תוודא שהידיים משוחררות ולא מחזיקות את ההגה חזק - מרפקים למטה עוזר. מבט מסתכל על הנקודה בזמן הפניה, ואל תפחד קצת להטות את הגוף עם האופנוע. המבט יעזור מאוד, והוא גורם לך לבצע פניה מעולה בלי לחשוב איך ביצעת אותה.
הדבר שעזר לי הכי הרבה זה לתת גז אחרי כל חצי סיבוב. כשאתה מנסה לתת גז ואז לעשות סיבוב שלם עד החזרה לאמצע, הוא יהיה צר מידי, ואז או שינעל ההגה, או שהצד השני של השמונה יהיה מוארך יותר מידי למעלה או למטה (תחשוב לפי איך ששמונה מצויר על דף). כדי למנוע הארכה למעלה או למטה, אתה מאריך לצדדים של כל עיגול, והמלבן רחב מספיק כדי לאפשר להאריך לצד בקלות, אבל לא למעלה למטה. אם עשית פניה צרה מידי ולא ניצלת את רוחב המלבן, או שתוריד מהירות יותר מידי כדי לנסות ולא לצאת מהמלבן, וההגה יגיע לסוף, תבהל ותוריד רגל, או שפשוט תצא מהמלבן.
אל תפחד לתת יותר מהירות כי חוסר מהירות מביא לזה שההגה מגיע לסוף. הוספת מהירות כדי למנוע מההגה להגיע לסוף, ועכשיו צריך לאכול את המהירות, אז תרחיב לצדדים ולא למעלה למטה אחרת תצא מהמסגרת.
כל הדגשים קשורים אחד לשני ותומכים אחד בשני. מקווה שזה היה מובן.