שלום,
אני עצמאי, שליח על אופניים חשמליות. החודש הוצאתי רישיון A1, וברגע שמשרד הרישוי מעדכנים את רשיון הנהיגה שלי בדרגה החדשה, בתקווה שבוע הבא, אני מתכוון לקנות קטנוע דאון טאון 350.
אני בדיוק מסדר כמה עניינים ביטוחיים, אז התעניינתי אצל חברת הביטוח לגבי מחיר צד ג' לקטנוע. הכל הלך יפה מאוד עד ששמעו שאני שליח. מיד אמרו שהם לא מבטחים ולהתקשר לחברה אחרת. אותו הדבר קרה כשהתקשרתי לעוד כמה חברות כי הייתי סקרן.
איפה אני יכול לרכוש ביטוח צד ג' או מקיף לקטנוע של שליח?
תודה מראש
קטנוע פרטי?
למה שתגיד שאתה שליח?
תעשה ביטוח רגיל, שלום על ישראל
http://fullgaz.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7...-%D7%90%D7%AA/נכתב במקור על ידי Amit1091
אני הולך להצהיר על האופנוע, וכל ההוצאות מסביבו כולל הביטוח. בכתבה שקישרתי כתוב ששואלים את זה בשאלון של פול לפחות.
אז להתקשר לחברה הבאה ופשוט לא להזכיר שאני שליח? הם לא יראו שביטוח החובה רשום עסקי?
הכי חשוב שמס הכנסה לא יראו איזשהו משחק כניסיון העלמת מס...
אתה יכול, אבל בבוא הזמן החברת ביטוח לא תשלם. אתה לא ראשון עם הרעיון הזה וחברות ביטוח מחפשות כל תרוץ כדי לא לשלם. אולי הם לא יבדקו עכשיו אבל תהיה בטוח שהם יבדקו לפני תשלום פיצויים.
אני רוצה חברת ביטוח שתסכים לבטח אותי. הרעיון הזה לא שלי אלא הוצע למעלה, לבטח כפרטי, ואני פשוט הגבתי.
חברת הביטוח היחידה שמבטחת רוכבי אופנוע היא הפו"ל (תאגיד של חברות הביטוח, שאליו נשלחים כל הלקוחות הלא רווחיים - כולל רוכבי אופנוע ונהגי משאיות).
כך שאין לך ממה לבחור, פשוט תתקשר לפו"ל ותעשה ביטוח חובה. בביטוח צד ג' אתה יכול לפנות לכל אחת מהחברות בשוק.
אם אתה רוצה שמישהו יטפל לך בהתקשרות מול חברות הביטוח, פנה לסוכן שיעשה את העבודה עבורך. אני כבר שנים רבות עם "רמי ביטוחים" והם עושים עבודה טובה.
Ducati Multistrada 1100
Alfa Guiletta 1.4 Manual
בהצלחה, שמור על עצמך
לדעתי שליח על אופנוע היא העבודה המסוכנת ביותר בארץ. עבדתי כשליח במשך שנתיים בצעירותי, לפני שכולם נהגו ברכבים מהירים עם סמארטפונים חלונות סגורים ומוסיקה מחורבנת. אינספור כמעטים, שלוש תאונות כשהאחרונה ששלחה אותי לחודש בבית גרמה לי להבין שמספיק. אני לא מגזים- לא היה שליח מקצועי שלא חטף. כל החברים שלי והקולגות הושבתו בשלב מסויים כולל כאלה שנשארו נכים וכאלה שגמרו את החיים.
השליחים העצמאים המנוסים שהכירו בע"פ את כל הרחובות, הטריקים והלקוחות הרוויחו בערך 50% מעל למשכורת ממוצעת. זה נחמד לבחור צעיר ללא תואר אבל אף אחד מהמקצוענים לא נשאר בתחום. זה היה כמו לעבוד בשדה קרב. רק שבשדה הקרב של הניינטיז עוד פגשת נהגים עירניים עם חלון פתוח והשליחים רכבו כשהעיניים על הכביש ולא בטלפון. החשיפה התמידית לסכנה מצד נהגים ורוכבים אחרים גבתה מחיר- מכולם. רק שאלה של זמן.
אני יודע שאתה לא שואל, רק אומר שלבן שלי לא הייתי מאפשר לעבוד בחרא הזה. גם לא במשכורת של מנכ"ל תאגיד. מהפוסט עושה רושם שיש לך קודקוד מתפקד...עזוב את זה.
SUZUKI GSX ES 550 E 1986HONDA NC 750 X 2016KTM 1090 Adventure S 2018
2020 Husqvarna 701 Enduro
KTM 790 Adventure S 2021
"חייל שלא היה בכלא הוא לא חייל"
אופנוען שלא היה שליח הוא לא אופנוען.
אכן היו ימים. כבר ביום הראשון עם ה RV50 הפרטי הרטבתי מכנסיים פעמיים.
עברתי לפיאג'ו סי של החברה. מדלוור טונות של מתנות לחג ומאבד אחיזה בקדמי.
למזלי רק החלקה קלה. ממנה התקמבנתי על פיצה דומינוס (הראשונה בישראל) בקרליבך.
משם אחראי צי הקאבים ומשם לתואר ראשון במכונות.
פז"ם שלוש שנים. חרא של תקופה שבלי היסוס הייתי חוזר אליה
להיות שליח זה כמו לעבוד במוקד הטכני של שירות הלקוחות. שנה שנתיים ומתקדמים משם. זה זמן חיי המדף של מוקדן טכני/שליח
מי שנשאר לעבוד בזה לא נורמטיבי (ערכתי)
בכל מקרה זה היה אז. היום השליחים הם הייטק walt ותן ביס על קורקינטים וסגוואייז
נערך לאחרונה על ידי NAOR2207; 29-04-2021 בשעה 19:23.
לא מפתיע בכלל. איך שחבריה אלה רוכבים זה פלא שהם לא נהרגים כל ראשון שלישי וחמישי. בלי שמירת מרחק, עקיפה בכל מצב, אור אדום כהמלצה, ופלאפון תוך כדי!
תרכב כמו בן אדם ותחיה לספר על זה
Sent from my iPhone using Tapatalk
צודק ,
אבל לרכב כמו בנאדם , ולא תרוויח אפילו שכר מינימום.
גם אני בצעירותי רכבתי כשליח. בשנות התשעים. לצערי זה או לרכב ככה או לא לעבוד.
Sent from my Nokia
בולשיט. איך שמירת מרחק מפריע להרוויח? לא לחתוך כל דבר שזז? לא לעבור צומת באדום?
נהגי מוניות ומשאיות (!) מצליחים ואין סיבה ששליחים יצליחו גם. זה לא כסף, זה תרבות.
Sent from my iPhone using Tapatalk
שיר הלל לשליח / גדי וילצ'רסקי
כשאתה בוחר לעבוד במשלוחים אתה יודע בדיוק למה אתה עושה את זה: אתה סטלן, אתה לא יכול לחיות עם בוס על הראש, ובטח שאתה לא מסוגל לספוג מגע עם לקוחות במשך יותר מ-20 שניות.
אתה משייט בדרכים ומתחבר לעצמך: אתה חושב לעצמך, שר לעצמך, מתקרב לעצמך, ממש כמו בטיול ארוך במזרח. ובטיול כמו בטיול אתה גם נהיה רוחני: אתה כבר לא רואה רמזורים, מכוניות והולכי רגל, אתה רואה רק מספרים ירוקים עולים ויורדים, כמו במטריקס, ואתה הוא האחד.
מתחילות לך מחשבות פילוסופיות: "מהם הרמזורים בעצם? עמודי אורות שמחליטים בשבילנו מתי לפנות בשבילי החיים?" אתה נהיה מאסטר, אתה רוכב על האופנוע כמו היה סוס אצילי; אתה מרגיש אותו, אתה נושם אותו, אתם גוף אחד – רק אתה מסוגל לעצור אותו ברמזור באמצעות הגז בלבד, בלי הברקסים ובלי להיעזר ברגליים – זאת אהבת אמת, זאת משמעותה של אינטימיות.
לא סתם קוראים לך שליח – אתה לגמרי בשליחות, ולפעמים אתה תוהה למה אין לך סירנה כמו לאמבולנס או לכבאית, אתה הרי ממהר עכשיו לכבות את רעבם של בני האדם, זה נעלה לפחות כמו לכבות שריפה.
כששוטר תנועה עוצר אותך על מהירות אתה מרגיש ממש כמו צ'ה גווארה שנתפס ע"י השלטונות – גם צ'ה עבד בשביל האזרחים וגם הוא נרדף ע"י המשטר. מה הם מבינים בכלל המנייאק האלה? יושבים להם מדושנים בניידות המחוממות שלהם, שעה שאתה מפלס באומץ שביל דו-גלגלי ברוח ובסערה. את השוטרים שרוכבים על אופנועים אתה הכי מתעב. בעיניך הם שליחים שבגדו, רוכבים כמוך שערקו לצבא האויב.
אתה חוזר הביתה, מוריד את הקסדה והמדים והיא רואה שוב בעיניך את הזוועות: את המכוניות שחתכו אותך, את נהגי המוניות שקיללו אותך, את הצעקות של הבוס, את הלקוח שבחיוך מאולץ הביא לך את הסכום המדויק ותוך כדי שהוא מדבר בטלפון טרק לך את הדלת בפנים, את הכלב שרדף אחריך עד היציאה מכרמליה, את ההחלקה בסיבוב של פרויד, את המרק שנשפך לך בארגז ואיכשהו הצלחת להחזיר אותו לקופסה… היא רואה את הכל, אבל היא לעולם לא תבין אותך באמת.
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה