באפריל: 12 הרוגים על דו-גלגלי

[קידוזו]

אם הגידול השנתי באחוזים במספר רוכבי הדו-גלגלי ההרוגים ופצועים קשה, תואם (עד כדי סטיית תקן) לגידול באחוזים במספר הרוכבים, אז פה נגמר הדיון. ולפחות על פי נתוני הרלבד, נראה שזה המצב.

ואם זה לא היה המצב, הרי גם אז להתחיל ולפתח תיאוריות על עומסים בכבישים וקלות דעת של רוכבים היא מיותרת אם היא לא מגובה על ידי נתונים.

התיעוד הקיים חשוב אבל אוברייטד. באף מדינה לא מתעדים את כל הנתונים הרלוונטיים. אף פעם לא יתעדו כמה פעמים במהלך רכיבה חתכו אותך, יעברו נתיב בלי לאותת, יצמדו אליך מאחור או יביטו בטלפון במקום על הכביש או ירימו גלגל בכביש סואן. את כל האירועים "הקטנים" שלא הסתיימו בתאונה, אירועים שאף אחד לא מתעד הרוכבים רואים ומרגישים היטב. נתון שעוזר לי להבין עד כמה הנהגים עצבניים - שאף אחד לא מודד:
המרחק בין פגושי הרכבים בפקק.
כשמכוניות צמודות מהרגיל ונהגים ממהרים לצמצם מרחק מהרכב הבא, רמת הלחץ הכללי גבוהה.
זה אומר יותר בלאגן, חוסר התחשבות וסכנות.
זה גם אומר שחסרים המון נתונים קריטיים כדי להבין את התמונה הכללית.