(ו) האגודה למלחמה בסרטן.

אגודה עם מטרות נעלות – ללא כל ספק. מצד שני, כל הפעולות שהיא עושה מגבירות את העישון.

במשך שנים נלחמת האגודה בעישון. איך? בעיקר ע"י פרסומים ודרישה להעלות את מחיר הסיגריות. בשנים האחרונות האגודה היא ממובילי המאבק בסיגריות אלקטרוניות.

יושבת גב. דנה פרוסט מהאגודה למלחמה בסרטן בעימות עם פרופ' יהודה אדלר (Ynet, 24/07/19) וטוענת שדבריו לא אמינים משום שהוא מקבל משכורת מיבואני סיגריות אלקטרוניות. הגב. פרוסט, שאינה רופאה ולא נשבעה שבועת היפוקרטס ואינה מדענית לא מקבלת משכורת כדי לייצג את העמדה שלה? דבריה אינם אמינים יותר מדבריו של פרופ' אדלר – הם רק מגובים בפחות עובדות.

האגודה נכשלת במאבק בעישון. יש מספר מקורות למספרים ולהערכות. בדו"ח שר הבריאות מ-2017 מופיע המספר 5.20% ושיעור יציב של מעשנים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 23% מעשנים. משרד הבריאות טוען ב -2017 לעלייה של 7.2% במספר המעשנים. כאמור, המקורות השונים חלוקים לגבי מספר המעשנים, אולם דבר אחד ברור: אין ירידה במספר המעשנים, כפי הנראה השיעור עולה. כישלון חד-משמעי של המאבק בעישון.

כפי שנאמר, אחת הדרכים שנוקטת האגודה למלחמה בעישון היא להעלות שוב ושוב את מחיר הסיגריות והטבק לגלגול. ההוכחות בשטח מראות חד-משמעית שזה לא עובד. אינשטיין כינה את החזרה על אותה פעולה שוב ושוב מתוך ציפייה שהתוצאה תשתנה כטירוף. אז אולי הגיע הזמן לנקוט בפעולות אחרות?

דוגמה לעשייה של האגודה היא הצלחתה בהעלאת המס על הטבק לגלגול והשוואתו למס המוטל על סיגריות. כל מי שאי פעם עישן יודע שגלגול סיגריות גורם לסיגריה להיות הרבה פחות זמינה מאשר סיגריה מוכנה. אם נוסיף לכך את העובדה שסיגריה מגולגלת קצרה ודקה מסיגריה מוכנה (מכילה רק כ- 70-30% מכמות הטבק) מבין שמי שמעשן סיגריות מגולגלות מעשן הרבה פחות ממי שמעשן סיגריות מוכנות. ואמנם, הצלחת האגודה בהשוואת המס על טבק לגלגול למס על סיגריות הוכחה כמסחררת. ביוני 2020 נרשמה ירידה של 47% ביבוא הטבק לגלגול. מאידך, נרשמה עלייה של 3.15% ביבוא הסיגריות. במילים אחרות, האגודה למלחמה בסרטן גרמה למעשנים לעשן יותר.

אחד מהנימוקים העיקריים של האגודה למלחמה בסרטן להתנגדות לסיגריות אלקטרוניות היא שאין עדיין מידע מספיק, וצריכים לעבור 20-15 שנה של שימוש ומחקר כדי לדעת בוודאות מה הנזקים שסיגריות אלקטרוניות גורמות. לפיכך צריך למסות אותן כדי שיהיו יקרות לשימוש (על הצלחת המיסוי כמכשיר למלחמה בעישון – ראה למעלה). מעניין מאוד. לא זכור לי שהאגודה נלחמה או נלחמת נגד המיסוי הירוק על מכוניות היברידיות וחשמליות. גם שם יש חשש שהקרינה הלא מייננת גורמת למחלות ולסרטן ואין מספיק תוצאות שימוש ומחקרים. כנ"ל לגבי תאורה חסכונית. שלא לדבר על גורמים ודאיים למחלות ולסרטן כגון זיהום מרכבים במרכזי ערים. לגבי אילו האגודה שותקת. תמהני.

כשיש גורמים שעדיין לא נחקרו סטטיסטית ורפואית, צריך להפעיל את הידע וההיגיון המדעיים. אילו אומרים בבירור שסיגריות אלקטרוניות מזיקות פחות מסיגריות. האגודה למלחמה בסרטן בגישתה הנוכחית אומרת לכם תמשיכו לעשן סיגריות רגילות ואל תעברו לסיגריות אלקטרוניות. הפוך ממה שצריך להיות.

באתר של האגודה למלחמה בסרטן יש נושא של סיגריות אלקטרוניות. האתר מלא אי דיוקים, מסתמך בהמלצותיו על מחקרים שנויים במחלוקת ובאופן כללי מראה בורות בנושא.


(ז) משרד הבריאות.

למשרד הבריאות אין מדיניות ברורה בנושא. יום אחד הוא בעד אידוי טבק – ממליץ לא למסות אייקוס – למחרת הוא דורש מיסוי מלא. יום אחד הוא בעד אידוי, יום אחרי נגד. משרד הבריאות משנה את מדיניותו כתוצאה מקבוצות לחץ ולוביסטים שפועלים עליו, בלי שיש במשרד מומחה מספיק בטוח בעצמו על מנת לקבוע מדיניות. בקיצור, לא ממש מתפקד בעניין.


(ח) הסיכונים שבסיגריות אלקטרוניות.

סיגריות אלקטרוניות אינן נטולות סיכונים. חלק ניכר מהסיכונים ניתן למנוע ע"י ביקורת ופיקוח. לדוגמה, נשמעו טענות שהאדים של סיגריה אלקטרונית מכילים חומרים מזיקים כגון אלדהידים ומתכות, שמקורן כנראה בתגובה של נוזל האידוי עם סליל החימום. הרבה יותר סביר שמקור הזיהומים שנמצאו הוא בנוזלי האידוי שהיו מזוהמים מלכתחילה. לעיתים, ניקוי הנוזלים לרמה גבוהה יקר יותר מהפקתם, כך שמאוד סביר שבהיעדר פיקוח יהיה שימוש בנוזלים מדרגת ניקיון נמוכה. סלילי חימום ממתכות זולות ולא נקיות יתפרקו מהר יותר (לתוך נוזלי האידוי ומשם לאדים) מס לילים באיכות גבוהה – גם כאן פיקוח היה עוזר. בנוסף, אין מידע אילו חומרים בדיוק נפלטים באידוי של טבק (לדוגמה, באייקוס) , מה האפקט המצטבר של חומרי הטעם והריח בנוזלי אידוי, כולל אי ידיעה אם הם נפלטים או נשארים בריאות, אם הם נספגים או לא ומה תוצרי המטבוליזם שלהם בגוף. ברור שיותר קל לצעוק שזה מזיק (כמו שעושה האגודה למלחמה בסרטן) מאשר לממן מחקרים רציניים ולא מוטים בנושא. לאחרונה התברר שכפי הנראה ויטמין E אצטאט היה נוכח בריאותיהם של כל אותם אנשים שנטען שמתו בגלל דלקת ריאות לא זיהומי ת שנגרמה משימוש בסיגריות אלקטרוניות. פיקוח היה מונע נוכחות חומר זה וחומרים מזיקים אחרים בנוזלי האידוי.


(ט) איסור שיווק של כוסות יין ושל מזגנים.

לא – זו אינה טעות בכותרת. תארו לעצמכם את הידיעה הבאה: עקב מקרי אונס ומוות שנבעו משימוש בכוסות יין ומקרי מוות ממזגני ם החליט משרד הבריאות לאסור שיווק של כוסות יין ומזגנים.

לאחרונה דווח על מספר מקרי אונס שנגרמו מסם אונס שהוכנס לכוסות היין של הנפגעות. כמוכן דווח על מספר מקרים שאנשים שתו חומרים רעילים (כגון חומרי הדברה, תמיסות ציאניד) מכוסות יין ומתו בעקבות כך. בנוסף, דווח על מספר צעירים שקראו באינטרנט שאפשר להתמסטל בקלות מגז מזגנים, ובשל שאיפת הגז מתו. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור גרוטו, הסכים ששימוש נכון בכוסות יין ובמזגנים אינו מזיק, אך טען שלמשרד הבריאות אין שם פיקוח על השימוש ולכן ייאסר השיווק.

נשמע הזוי? תחליפו את המילים "כוסות יין" ו"מזגנים" ב"סיגריות אלקטרוניות" ותקבלו את הכתבה הזו.

פרופסור גרוטו מעדיף שאנשים יעשנו טבק מזיק על פני שימוש בסיגריות אלקטרוניות המזיקות הרבה פחות. במקום לחנך לשימוש נכון ולפקח על האיכות של סיגריות אלקטרוניות, מעדיף פרופסור גרוטו שאנשים יצרכו טבק מזיק. גישה מוזרה וחשודה לגבי מי שאמון על בריאות הציבור.


(י) מה צריך לעשות למען בריאות הציבור.

ראשית, צריך להבחין בין הלא מעשנים לבין המעשנים. מחד – צריך לשכנע את הלא מעשנים שלא יתחילו לעשן או לאדות. מאידך, צריך לשכנע את המעשנים להפסיק או להתחיל לאדות – בדרך להפסקה או כפתרון קבוע. שתי מטרות אילו דורשות אמצעים אחרים לחלוטין ויש להפריד באמצעים עבורן.

לגבי המעשנים יש לעשות מספר דברים במקביל.

למי שמתעקש לעשן ולא להפסיק או לעבור לאידוי – לפתות לעבור לטבק לגלגול. זה מוריד בכ- 50% בממוצע את כמות הטבק שיעשנו.

יש ללמוד ברצינות, במחקר לא משוחד ומדעי (לא סטטיסטי) מה החומרים הכלולים בכל אחת משיטות האידוי ולהחליט על דירוג. יש לעודד מעשני סיגריות לעבור לאידוי בשיטה שתמצא כפחות מזיקה.

יש לפתח סדנאות מותאמות אישית להפסקת עישון, כך שאנשים שהפסקת עישון מזיקה להם יוכלו לקבל תחליף עישון פחות מזיק.

יש לפתח סדנאות להפסקת אידוי.

ואחרון – בכל אחת מהוועדות למיניהן הממליצות על דברים הקשורים לנושא יש לכלול לפחות מעשן אחד או מעשן לשעבר שיוכל לתת לוועדה את הפרספקטיבה הנכונה של קהל היעד.


הכותב הוא פרופסור לכימיה בטכניון, מעשן לשעבר (45 שנה, כ-40-30 סיגריות ליום) שהפסיק לעשן לפני כ- 3 שנים, הפך תוך חצי שנה לאדם חולה וניצל בעזרת סיגריה אלקטרונית.