ההפך הוא הנכון.נכתב במקור על ידי אביעד אברהמי
מה שאתה מתאר, מציאות שבה הדרג המקצועי מקדם אג׳נדה ללא ידיעתו, או ממש בניגוד לדעתו, של השר הממונה היא הפיקציה.
הרי גם אם נזרום עם הרעיון שיש חונטה של פקידות שקידמה תקנה שבניגוד לדעתו של השר הממונה, הרי שיום לאחר מכן השר יכול להפוך את המצב במחי החלטה.
אלא מה, שהשרים הם פוליטיקאים וכשמדובר בגזירות שהציבור (מצביעים) לא אוהב, נח להם להתחבא מאחורי טענת ״הכל באשמת הפקידים הרשעים״, והנה אפילו אנשים משכילים כאן מאמינים לספין הפוליטי הזה.
דוגמת שינויי הביטוח שתיארת קודם היא דוגמה קלאסית בדיוק לכך.
כאמור, מנכל המשרד הוא מינוי אמון, היועצים המקצועיים הם מינוי אמון, התפקידים הבכירים במשרד, דוגמת החשב הכללי ויועמש הם מינויים של הממשלה על דעתו של השר.
הרי ברור לכל שמשרד תחת איילת שקד, אטב משרדי לא זז סנטימטר אם זה לא לדעתה.
ואצל שרים פחות כשרוניים, הם לפחות פוליטיקאים סבירים מספיק כדי להפוך החלטות של משרדם שאינם לדעתם.
אין ״אג׳נדות פירטיות״ של ״שלטון פקידים״. יש פוליטיקאים שמחליטים או שמכסים את אחריותם בספין.
ציטוט ההודעה בתגובה