אגרת גודש: היום הדיון בוועדת הכספים

[קידוזו]

הבעיה הגדולה של המשילות בישראל היא שלטון הפקידים. יושבים אנשים שאף אחד לא בחר, מציעים חוקים וקובעים מדיניות בפועל. יש גם פער בין תקציב הממשלה לבין ההקצאות בפועל. התקשורת שניזונה מהפקידים מאתרגת אותם ברוב המקרים ולכן אין זעם ציבורי בריא שמופנה אליהם.
במקרה הנדון החברים ממשרד האוצר החליטו שהם נבחרו לנהל מדיניות סביבתית תחבורתית ומוניציפלית. הם לא. הם צריכים לספק מענה להחלטות ולא להפיל החלטות על הממשלה. כל אחד מהפקידים שהעלו את ההצעה צריך להתבייש כשהוא יורד במעלית או הולך ברחוב. הבעיה שאף אחד לא יודע מי הם כי התקשורת עסוקה באג'נדה ולא בדיווח. בזכותה אנשים חושבים ששלטון הפקידים (כולל היועמ"ש אבל זה סיפור אחר) "שומר" על הציבור מפני קומבינות של הפוליטיקאים.
מה לגבי הקומבינות של הפקידים?
איך תמיד הרגולוציה בישראל (פקידים, כן?) משרתת את התאגידים הגדולים ולא את הציבור.