הנה זה בא

[השושנים]

לתחב"צ אפקטיבי בישראל יש רמת היתכנות אפסית מבחינה כלכלית הנדסית ופוליטית. יכול להיות שיקימו פתרונות נקודתיים לחלק קטן מהציבור שלא יפתרו את בעיית העומס בכבישים לרובנו. העתיד כרגע נראה כמו פקק אחד גדול. בחלומי מערכת קרונות אישיים מודולרית וצרה על גלגלים שמסיעה על הכביש לקוחות בסוג של רכבת ארוכה ומהירה שמתפצלת ומרכיבה רכבות מחדש בתנועה בלתי פוסקת. הקרון עוצר ביעד וממשיך עד ללקוח הקרוב ביותר. אין זיהום, אין פקקים, אין צפירות, אין רכוש אישי, אין אופנועים וקטנועים רק רובוטים ומערכת הפעלה תחבורתית שיודעת לחשב בדיוק של שניה את זמן ההגעה. ואז התעוררתי.

יצאתי לפגישה בקרייה בת"א, חניתי בחניון התחנה המרכזית י-ם את האופנוע, 40 דקות ברכבת,
החלפתי רכבת וירדתי אחרי שתי תחנות בקניון ע"י. לקח לי פחות משעה.

בחזרה כנ"ל בפחות מארבע שעות גמרתי משימה בת"א ללא שימוש ברכב לבוס שלי שהגיע עם רכב לקח 3 שעות יותר.