מזדה עומדת להוציא רכב חשמלי עם range extender שיהיה מנוע וינקל שבעצם ישמש כגנרטור להטעין מצברים.
הפלוס הוא בגודל הקטן שמנוע כזה תופס
ראיין פ9 שחרר לא מזמן סרטון על הנאצי חובב הגאומטריה וההיסטוריה של המנוע.
הוא ציין בסוף משהו שנשמע לי הגיוני - שימוש כמנוע עזר שטוען מנוע חשמלי.
היה גם את השרשור על האופנוע החדש של קרייטון שיש בו מנוע רוטארי, כך שנראה שהוא עדיין בסביבה.
אין לי ממש פואנטה, סתם מחטט ב-wankel
מזדה עומדת להוציא רכב חשמלי עם range extender שיהיה מנוע וינקל שבעצם ישמש כגנרטור להטעין מצברים.
הפלוס הוא בגודל הקטן שמנוע כזה תופס
אם אני לא טועה, למאזדה יש מנועים ואנקל גם ברכבים סדרתיים, כמנוע עיקרי.
לא יכול לערוך. ראיתי עכשיו את הסרטון. הוא מדברעל מנועים של מאזדה. אופסי...
מזדה כבר לא מייצרת את הRX8 ככה שנכון להיום למיטב ידיעתי אי אפשר לקנות מאף יצרן רכב עם מנוע רוטורי
יש סטארט-אפ ישראלי ששמו אקווריוס שמייצר מנוע לינארי (בערה פנימית) עם נצילות אנרגטית גבוהה יחסית. השימוש העיקרי שלו הוא לגנרטורים. יש להם חוזים עם חברות שפורסות גנרטורים במקומות מרוחקים מתשתיות.
הייעוד הנוסף הוא כמנוע שמייצר חשמל למנוע חשמלי לרכב. עוד לא הגיעו לפס הייצור אבל לדעתי יש מגעים עם יצרניות רכב.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...A2%D7%99%D7%9D
Sent from my moto g(7) power using Tapatalk
It's not about the speed. It's about the ride!
שמנסים לצייר תמונה ורודה אני תמיד חושש שיש משהוא שלא אומרים, יש הרבה טכנולוגיות מדהימות שפשוט לא התרוממו מחוץ למעבדה, במקרה הזה זה עובד בישומים אחרים אבל זה עדיין לא אומר שזה מתאים לישום ברכב, יש הרבה דברים שאנחנו לא חשופים אליהם.
המנוע הזה עובד על עיקרון שהיה קיים כבר בקטרי קיטור – כל פעימה היא פעימת כוח. זה אומר שתיאורטית, מאותו נפח מנוע, אפשר להשיג פי 4 עבודה (הספק) משל מנוע 4 פעימות ופי 2 ממנוע 2 פעימות. מה שצריך זה ליצור לחץ (מתוזמן) כדי להזיז את הבוכנה בכל פעם לצד השני. במנועי קיטור זה היה שסתום שנפתח ומזרים קיטור בלחץ. כאן מציעים יצירת לחץ באמצעות תגובה כימית (פיצוץ) של חמצן עם דלק כלשהו. ההבדלים בין הדלקים השונים מתבטאים ביחסי דחיסה ובתערובות אוויר/דלק שונות.
החיסרון העיקרי של המנוע הזה הוא שהוא מייצר תנועה קווית. זה אומר ששימוש ישיר להנעת רכבים צורך הפיכה של התנועה הקווית לתנועה סיבובית, כלומר הפסדי אנרגיה. מנוע וואנקל מנסה לייצר ישירות תנועה סיבובית, אבל, בעיקר בגלל בעיות אטימה וחוסר בחומרים מתאימים הוא לא תפס. כאן, הרעיון הוא לא להתעסק בכלל עם זה אלא להפוך את התנועה הקווית לחשמל – ניתן לעשות ביעילות דומה מאוד לגנרטור שמסתובב.
ההצלחה של המוצר תעמוד בעיקר על מציאת חומרים מתאימים שעמידים בטמפרטורות העבודה ומסוגלים לאטום (האיטום כאן אינו כפי שרגילים ממחזירי שמן – איטום של ציר מסתובב - אלא ציר שאינו מסתובב ונע קדימה ואחורה) ובשליטה בתהליך הכימי, לדוגמה, עבודה בטמפרטורות גבוהות/תערובת "ענייה" עלולה לייצר תחמוצות חנקן (נוקסים) מזהמות, גם אם הדלק הוא מימן.
נכון - ההבדל הוא במהירות התגובה הכימית. בשני המקרים זו תגובה כימית.
בכל מנוע מסוג פיצוץ פנימי (internal combustion) אתה רוצה שהתגובה תהיה כמה שיותר מהירה (ואחידה). האחידות של התגובה נמדדת, בסופו של דבר, במספר אוקטאן למנוע בנזין ובמספר צטאן במנוע דיזל.
א', על מה אנחנו מסתכלים פה?
יש מאוורר למעלה ובוכנה שרצה מצד לצד, איפה זה נהיה חשמל? יש סליל מסביב לבוכנה או משהו כזה שלא מופיע באילוסטרציה?
+ שאלת חומרים - חומרים קשים וסופר עמידים יש הרי כבר מזמן, נגיד יהלומים סינטטיים. הקושי הוא להוריד את מחירי הייצור, או שיש עוד מאפיינים שעדיין לא הושגו, נגיד שיהלום שביר ורוצים משהו שהוא לא brittle (או המילה ההנדסית המתאימה) שלא ייסדק עם כל הפיצוצים?
בגישה הקלאסית היו מחברים את המוט שזז לגלגל מחוץ למרכז הגלגל (אקס-סנטר) מה שהיה הופך את התנועה הקווית לסיבובית – תסתכל על סרטים איך עבדו קטרי קיטור. כלומר מהלך מכאני של תנועה קווית -- > אקס-סנטר -- > תנועה סיבובית. באקווריוס הגישה היא שזה מיותר וגורם להפסדים, לכן עדיף להפוך את התנועה הקווית לחשמל ולהשתמש בו למנוע חשמלי, כלומר, תנועה קווית -- > חשמל -- > מנוע חשמלי. אם תסתכל בסרט מהאתר שלהם תראה בסוף קופסה מלבנית שמורכבת בצד שמאל. אילו הסלילים שהופכים את התנועה לחשמל. אם אתה לא יודע איך עובד גנרטור, אתה יכול להסתכל למשל כאן. שים לב שמה שדרוש הוא להזיז מגנט בתוך סליל וזה לא חייב להיות תנועה סיבובית.
תפקיד המאוורר הוא לסלק את החום שנוצר – בדיוק כמו במכוניות עם קירור אוויר שהצילינדרים שלהם אינם חשופים, לדוגמה חיפושית ופיאט 500 (המקוריות). אני מניח שאבולוציה עתידית (במיוחד למנועים גדולים יותר) תהיה קירור נוזל.
מנוע וואנקל נפל בעיקר על סוגיית החומרים – לא הצליחו למצוא חומרים מתאימים כך שהמנוע היה צריך אוברול כל פחות מ-50,000 ק"מ. גם כאן יש דרישות קשות מהחומרים. קח לדוגמה את האיטומים בקצוות. זה דומה למחזיר שמן, אבל שעובד בתנועה קווית במקום סיבובית. במנועים רגילים פתרו זאת בד"כ (לא תמיד – תסתכל על מה שכתב דרזדנר על ה-V-85-TT) עם מבנה מגומי מחוזק בקפיץ מתכת. אלא שהטמפרטורות כאן תהיינה יותר גבוהות מהטמפרטורות של גל ארכובה. דוגמה נוספת היא איטום של הבוכנה הפנימית שצריכה להיות צרה (אין מקום ל-3 רינגים כמו במנוע רגיל), לאטום היטב לשני הצדדים ולא להישחק – דרישות די בעייתיות. אני לא אומר שזה ייפתר או לא, אבל בלי פיתוח ויישום של חומרים מתאימים הסיפור ייפול.
האיטומים בקצוות הרוטור נכשלים בגלל הפרשי טמפרטורות בין המשטחים שהאטמים מחליקים עליהם.
מדובר במנוע מלוכלך (שורף שמן בדומה ל2 פעימות) ועם יעילות טרמית נמוכה.
אלה בעיקר גרמו ליצרניות לזנוח את הפיתוח שלו.
בגדול לדעתי הבלתי קובעת בעליל נכון להיום, כשמיטב המחות המחודדים, טובי המהנדסים ועשרות החולמים לא מצליחים למצוא
תחליף אמתי ונכון למנוע הבערה הפנימי, אומר רק שבשלב הזה של ההיסטוריה אין טכנולוגיה זמינה משתלמת אחרת, מיצינו את גבול
המעטפת המוכרת, חוכמת ההמונים בתקציבים הבלתי נגמרים לא מצליחה להכניע את המכניקה/אלקטרוניקה/פיזיקה/כימיה הבסיסית.
יכול להיות שזה יהיה באמת בלתי אפשרי אף פעם, להערכתי צריכה להגיע חשיבה אחרת מחוץ לקופסה, אי אפשר לייצר יותר מכוניות
בקצב ההתרבות האנושית, בשלב מסוים ייגמר המקום, יגמרו הכבישים. עם הבנייה לגובה נצטרך אפשריות תנועה אחרות.
הסטרט-אפ הבא, למאות הבאות, יצטרכו להביא רעיונות אחרים לגמרי, תנועה בקופסאות זה כבר היסטוריה שעבר זמנה.
פעם, האופנועים היו מברזל והרוכבים מפלדה!