א', על מה אנחנו מסתכלים פה?נכתב במקור על ידי א הזקן
יש מאוורר למעלה ובוכנה שרצה מצד לצד, איפה זה נהיה חשמל? יש סליל מסביב לבוכנה או משהו כזה שלא מופיע באילוסטרציה?
+ שאלת חומרים - חומרים קשים וסופר עמידים יש הרי כבר מזמן, נגיד יהלומים סינטטיים. הקושי הוא להוריד את מחירי הייצור, או שיש עוד מאפיינים שעדיין לא הושגו, נגיד שיהלום שביר ורוצים משהו שהוא לא brittle (או המילה ההנדסית המתאימה) שלא ייסדק עם כל הפיצוצים?
בגישה הקלאסית היו מחברים את המוט שזז לגלגל מחוץ למרכז הגלגל (אקס-סנטר) מה שהיה הופך את התנועה הקווית לסיבובית – תסתכל על סרטים איך עבדו קטרי קיטור. כלומר מהלך מכאני של תנועה קווית -- > אקס-סנטר -- > תנועה סיבובית. באקווריוס הגישה היא שזה מיותר וגורם להפסדים, לכן עדיף להפוך את התנועה הקווית לחשמל ולהשתמש בו למנוע חשמלי, כלומר, תנועה קווית -- > חשמל -- > מנוע חשמלי. אם תסתכל בסרט מהאתר שלהם תראה בסוף קופסה מלבנית שמורכבת בצד שמאל. אילו הסלילים שהופכים את התנועה לחשמל. אם אתה לא יודע איך עובד גנרטור, אתה יכול להסתכל למשל כאן. שים לב שמה שדרוש הוא להזיז מגנט בתוך סליל וזה לא חייב להיות תנועה סיבובית.
תפקיד המאוורר הוא לסלק את החום שנוצר – בדיוק כמו במכוניות עם קירור אוויר שהצילינדרים שלהם אינם חשופים, לדוגמה חיפושית ופיאט 500 (המקוריות). אני מניח שאבולוציה עתידית (במיוחד למנועים גדולים יותר) תהיה קירור נוזל.
מנוע וואנקל נפל בעיקר על סוגיית החומרים – לא הצליחו למצוא חומרים מתאימים כך שהמנוע היה צריך אוברול כל פחות מ-50,000 ק"מ. גם כאן יש דרישות קשות מהחומרים. קח לדוגמה את האיטומים בקצוות. זה דומה למחזיר שמן, אבל שעובד בתנועה קווית במקום סיבובית. במנועים רגילים פתרו זאת בד"כ (לא תמיד – תסתכל על מה שכתב דרזדנר על ה-V-85-TT) עם מבנה מגומי מחוזק בקפיץ מתכת. אלא שהטמפרטורות כאן תהיינה יותר גבוהות מהטמפרטורות של גל ארכובה. דוגמה נוספת היא איטום של הבוכנה הפנימית שצריכה להיות צרה (אין מקום ל-3 רינגים כמו במנוע רגיל), לאטום היטב לשני הצדדים ולא להישחק – דרישות די בעייתיות. אני לא אומר שזה ייפתר או לא, אבל בלי פיתוח ויישום של חומרים מתאימים הסיפור ייפול.
האיטומים בקצוות הרוטור נכשלים בגלל הפרשי טמפרטורות בין המשטחים שהאטמים מחליקים עליהם.
מדובר במנוע מלוכלך (שורף שמן בדומה ל2 פעימות) ועם יעילות טרמית נמוכה.
אלה בעיקר גרמו ליצרניות לזנוח את הפיתוח שלו.
אני מניח שאם ניתן היה להתגבר על בעיית האיטום, ניתן היה לפתח את הוואנקל לנצילות גבוהה יותר (למשל, להפוך אותו לדמוי 4 פעימות, כלומר עם שסתומי יניקה ופליטה, לחבר טורבו/סופרצ'רג'ר וכו') ולשריפה נקייה יותר. יש לו את הייתרון הגדול של ייצור תנועה סיבובית ישירות, בלי הצורך להמיר תנועה קווית לסיבובית. מצד שני, אם אין חומרים שיכולים לייצר אטימה טובה לאורך זמן, אין טעם להשקיע בפיתוח.
לקראת סוף הסרטון הם מראים באילוסטרציה את הסליל -
coil.jpg
זה אומר שהבוכנה אמורה להיות ממוגנטת? מגנטים הם לא שבירים יותר בד"כ? כלומר אפשר פשוט לקחת פיסת פלדה, לתת לה טיפול תרמי מתאים כדי שתעמוד בעומסים, ובסוף למגנט אותה לצמיתות ולהתחיל להריץ אותה הלוך ושוב בתוך סליל עם פיצוצים מהצדדים?
אני יודע שאמייל של חלק מהמחבתות (נגיד של לה קרוסה) עמיד בחום של תנור, וזה גם חומר די עמיד לשחיקה. אמייל להבנתי זה זכוכית - סיליקון. surely אפשר לשחק איתו קצת ולקבל אטמים טובים שגם עמידים בחום? מה הכיוון עבור חומרים מתאימים? מתכת לא שבירה מצופה בשכבה חלקה ועמידה לחום כלשהי? או חומר מרוכב כלשהו?
אם אתה מוצא חומר כזה תגיד לי, אני עובד על זה כבר כמה שנים...
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה