אבו wankel

[א הזקן]

האיטומים בקצוות הרוטור נכשלים בגלל הפרשי טמפרטורות בין המשטחים שהאטמים מחליקים עליהם.
מדובר במנוע מלוכלך (שורף שמן בדומה ל2 פעימות) ועם יעילות טרמית נמוכה.
אלה בעיקר גרמו ליצרניות לזנוח את הפיתוח שלו.

אני מניח שאם ניתן היה להתגבר על בעיית האיטום, ניתן היה לפתח את הוואנקל לנצילות גבוהה יותר (למשל, להפוך אותו לדמוי 4 פעימות, כלומר עם שסתומי יניקה ופליטה, לחבר טורבו/סופרצ'רג'ר וכו') ולשריפה נקייה יותר. יש לו את הייתרון הגדול של ייצור תנועה סיבובית ישירות, בלי הצורך להמיר תנועה קווית לסיבובית. מצד שני, אם אין חומרים שיכולים לייצר אטימה טובה לאורך זמן, אין טעם להשקיע בפיתוח.

[moonshield]

בגדול לדעתי הבלתי קובעת בעליל נכון להיום, כשמיטב המחות המחודדים, טובי המהנדסים ועשרות החולמים לא מצליחים למצוא
תחליף אמתי ונכון למנוע הבערה הפנימי, אומר רק שבשלב הזה של ההיסטוריה אין טכנולוגיה זמינה משתלמת אחרת, מיצינו את גבול
המעטפת המוכרת, חוכמת ההמונים בתקציבים הבלתי נגמרים לא מצליחה להכניע את המכניקה/אלקטרוניקה/פיזיקה/כימיה הבסיסית.

יכול להיות שזה יהיה באמת בלתי אפשרי אף פעם, להערכתי צריכה להגיע חשיבה אחרת מחוץ לקופסה, אי אפשר לייצר יותר מכוניות
בקצב ההתרבות האנושית, בשלב מסוים ייגמר המקום, יגמרו הכבישים. עם הבנייה לגובה נצטרך אפשריות תנועה אחרות.

הסטרט-אפ הבא, למאות הבאות, יצטרכו להביא רעיונות אחרים לגמרי, תנועה בקופסאות זה כבר היסטוריה שעבר זמנה.

אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת. אני כבר שנים אומר (בעיקר לעצמי) שהאנושות די מיצתה את כל נושא הבעירה/פיצוץ לצורכי הנעה. אם האנושות רוצה להתקדם בנושא, הן בתחום ההנעה המקומית (תחבורה 'ארצית' יעילה שתדע לנצל את מימד הגובה) והן בתחום ההנעה המתקדמת יותר (תחבורה חוץ ארצית) היא חייבת להשקיע במחקר ופיתוח שיאפשר 'קפיצה טכנולוגית' משמעותית שלא מבוססת על שריפה.

[Dresdner]

אני מסכים לחלוטין עם מה שאמרת. אני כבר שנים אומר (בעיקר לעצמי) שהאנושות די מיצתה את כל נושא הבעירה/פיצוץ לצורכי הנעה. אם האנושות רוצה להתקדם בנושא, הן בתחום ההנעה המקומית (תחבורה 'ארצית' יעילה שתדע לנצל את מימד הגובה) והן בתחום ההנעה המתקדמת יותר (תחבורה חוץ ארצית) היא חייבת להשקיע במחקר ופיתוח שיאפשר 'קפיצה טכנולוגית' משמעותית שלא מבוססת על שריפה.

מכיר שהשמיכה קצרה? זה בדיוק המצב עם חוקי הפיזיקה על כדור הארץ, כל טכנולוגיה משפרת משהוא אחד והורסת משהוא אחר, נראה שאנחנו במעגל קסמים, לא רואה אותנו יוצאים מזה

[קידוזו]

בנוסף לתנועת האנשים שהתגברה גם תנועת הרעיונות הדיעות והמחשבות בנסיקה. ההנחה שהתחבורה תתקדם ושקיים בכלל "השלב הבא" נמצאת אצלי בספק. רכבות התחילו ב 50 קמ"ש עם מנועי קיטור וכיום צפות על מסילות ממוגנטות ב- 500 קמ"ש עם מנועים אחרים. זה עדיין אמצעי תחבורה שמבוסס על קרונות ומסילות.
כנ"ל מכוניות וכבישים. סביר יותר שהשלב הבא יצמצם את התנועה ולא יפתח אותה. במקום שיוסי ייסע ברכב למכולת, המכולת תשלח ליוסי את היוגורט. במקום חדר ישיבות- ישיבת זום. במקום סקס בעיר שכנה- סקס עם השכנה.
בעתיד הפרוגרסיבי שבא עלינו לרעה, נסתובב עם אפליקציית חובה ממשלתית שתדגום כמה יחידות אנרגיה צרכנו על תנועה בלתי הכרחית ותגבה קנס אוטומטי למי שינוע יותר מהרף שיקבע האיחוד האירופאי. הבדואים ישימו קצוץ. גמלים חמורים וסוסים עוד יסתלבטו עלינו.

[Yigal]

שברולט ניסו ונכשלו עם הוולט, ציוותו מנוע 1400 לטעינת סוללות חשמליות...
יכול להיות שהם פספסו קצת עם ה1400, זה היה יותר מדי... וגם הוולט לא הייתה פלאגין שזאת בכלל הזיה.
צריכים לנסות עם ה750 של הננסי

[Dresdner]

שברולט ניסו ונכשלו עם הוולט, ציוותו מנוע 1400 לטעינת סוללות חשמליות...
יכול להיות שהם פספסו קצת עם ה1400, זה היה יותר מדי... וגם הוולט לא הייתה פלאגין שזאת בכלל הזיה.
צריכים לנסות עם ה750 של הננסי

הקונספט של הוולט התחיל לפני 15 שנה כמעט שהמכוניות הראשונות נמכרו ב2011 ככה שמדברים על וולט צריך להכניס את זה לקונטקסט הנכון

[kaz]

כלומר, תנועה קווית -- > חשמל -- > מנוע חשמלי. אם תסתכל בסרט מהאתר שלהם תראה בסוף קופסה מלבנית שמורכבת בצד שמאל. אילו הסלילים שהופכים את התנועה לחשמל. אם אתה לא יודע איך עובד גנרטור, אתה יכול להסתכל למשל כאן. שים לב שמה שדרוש הוא להזיז מגנט בתוך סליל וזה לא חייב להיות תנועה סיבובית.

לקראת סוף הסרטון הם מראים באילוסטרציה את הסליל -
coil.jpg

זה אומר שהבוכנה אמורה להיות ממוגנטת? מגנטים הם לא שבירים יותר בד"כ? כלומר אפשר פשוט לקחת פיסת פלדה, לתת לה טיפול תרמי מתאים כדי שתעמוד בעומסים, ובסוף למגנט אותה לצמיתות ולהתחיל להריץ אותה הלוך ושוב בתוך סליל עם פיצוצים מהצדדים?

מנוע וואנקל נפל בעיקר על סוגיית החומרים – לא הצליחו למצוא חומרים מתאימים כך שהמנוע היה צריך אוברול כל פחות מ-50,000 ק"מ. גם כאן יש דרישות קשות מהחומרים. קח לדוגמה את האיטומים בקצוות. זה דומה למחזיר שמן, אבל שעובד בתנועה קווית במקום סיבובית. במנועים רגילים פתרו זאת בד"כ (לא תמיד – תסתכל על מה שכתב דרזדנר על ה-V-85-TT) עם מבנה מגומי מחוזק בקפיץ מתכת. אלא שהטמפרטורות כאן תהיינה יותר גבוהות מהטמפרטורות של גל ארכובה. דוגמה נוספת היא איטום של הבוכנה הפנימית שצריכה להיות צרה (אין מקום ל-3 רינגים כמו במנוע רגיל), לאטום היטב לשני הצדדים ולא להישחק – דרישות די בעייתיות. אני לא אומר שזה ייפתר או לא, אבל בלי פיתוח ויישום של חומרים מתאימים הסיפור ייפול.

אני יודע שאמייל של חלק מהמחבתות (נגיד של לה קרוסה) עמיד בחום של תנור, וזה גם חומר די עמיד לשחיקה. אמייל להבנתי זה זכוכית - סיליקון. surely אפשר לשחק איתו קצת ולקבל אטמים טובים שגם עמידים בחום? מה הכיוון עבור חומרים מתאימים? מתכת לא שבירה מצופה בשכבה חלקה ועמידה לחום כלשהי? או חומר מרוכב כלשהו?

[moonshield]

מכיר שהשמיכה קצרה? זה בדיוק המצב עם חוקי הפיזיקה על כדור הארץ, כל טכנולוגיה משפרת משהוא אחד והורסת משהוא אחר, נראה שאנחנו במעגל קסמים, לא רואה אותנו יוצאים מזה

זה מה שאנחנו יודעים ומבינים עכשיו וזה גם מה שאומרים המדענים בשטוחלנד לריבוע שפגש כדור. אולי מתישהו נזכה לראות את הקפיצה המחשבתית והטכנולוגית, ואולי לא. עד אז נמשיך לשרוף דברים כדי ליצור אנרגיה.

[moonshield]

מתכת לא שבירה מצופה בשכבה חלקה ועמידה לחום כלשהי? או חומר מרוכב כלשהו?

אם אתה מוצא חומר כזה תגיד לי, אני עובד על זה כבר כמה שנים...

[Dresdner]

זה מה שאנחנו יודעים ומבינים עכשיו וזה גם מה שאומרים המדענים בשטוחלנד לריבוע שפגש כדור. אולי מתישהו נזכה לראות את הקפיצה המחשבתית והטכנולוגית, ואולי לא. עד אז נמשיך לשרוף דברים כדי ליצור אנרגיה.

אפשר בלי לשרוף גם היום זה לא העניין, העניין הוא ליצור אנרגיה בלי זיהום או ניצול משאב מוגבל .

[moonshield]

אפשר בלי לשרוף גם היום זה לא העניין, העניין הוא ליצור אנרגיה בלי זיהום או ניצול משאב מוגבל .

באופן עקרוני, אנרגיה סולרית לייצור חשמל היא בדיוק מה שאתה מחפש, ומתפתחת בקצב מהיר מאוד. הבעיה איתה היא שאגירת האנרגיה היא עדיין על בסיס סוללות מזהמות, ויותר גרוע היא שהאנרגיה החשמלית היא אותה אנרגיה חשמלית והיא ךא מספיקה כדי לקחת את האנושות קדימה.

Sent from my SM-T870 using Tapatalk

[Dresdner]

באופן עקרוני, אנרגיה סולרית לייצור חשמל היא בדיוק מה שאתה מחפש, ומתפתחת בקצב מהיר מאוד. הבעיה איתה היא שאגירת האנרגיה היא עדיין על בסיס סוללות מזהמות, ויותר גרוע היא שהאנרגיה החשמלית היא אותה אנרגיה חשמלית והיא ךא מספיקה כדי לקחת את האנושות קדימה.

Sent from my SM-T870 using Tapatalk

עקרוני כן מעשי פחות, יצור תאים סולארים זה תהליך ״מלוכלך״ והניצולת של התאים עדיין נמוכה מה שדורש שימוש באדמות חקלאיות ופחות אוכל לאנשים, תהליך שכבר עכשיו קורה באיחוד

[ayalzo]

לא מדויק.
מודלים של שילוב גידולים בבתי רשת/חממות שמעליהם פאנלים הוכחו כיעילים.
בנוסף, הפיכת כל גג לגג סולרי מקצה המון מקום.
אבל...
שאלה שפחות רואים:
לי יש על הגג פאנלים סולריים שמשלמים לי את חשבון החשמל ++. במהלך היום הם פולטים חום מטורף, ואני די בטוח, שגם מחזירים לא מעט קרינה לאטמוספירה.
ברגע ששטחים נרחבים יהפכו לשדות סולארים, לא נגרום לחימום יתר של האטמוספירה? אני מכיר אפקט דומה של שטחים אורבניים לעומת שטחי בר, כאןלדעתי האפקט הרבה יותר חזק.

[Dresdner]

רצוי ומצוי, תגיע לגרמניה ותראה איך החלקאות הופכת או ליצור חשמל בלבד או לגידולים להפקת דלק ביולוגי.
התופעה הזאת קורת בכל מדינות האיחוד.
יש אולי פתרונות למה שהזכרתי אבל בעלות שלא משתלמת לחקלאי.

[ayalzo]

הסיבה היא אחרת.
חקלאות איננה משתלמת, איננה בטוחה, ואף פעם אינך יודע אם תגיע מחלה, גל קור, גל חום, ותגמור את כל היבול. זה לפני שדיברנו על המחירים שהרשתות הגדולות נותנות, שרק בקושי מכסה (והרבה פעמים גם לא מכסה) את הוצאות הגידול. חשמל הוא כסף קל ובטוח. לכן החקלאי מעדיף לחסוך מעצמו את כאב הראש.
בארץ רואים את זה במושבים שהפכו ממשקים חקלאיים לגידול צימרים או השכרת האנגרים לתעשיה.