נכתב במקור על ידי
חד-אופן
במונחים של תקציב מדינה, 10 מלש"ח זה אפילו לא תקציב לסיגריות. גורנישט מיט נישט. אני ממש, אבל ממש, לא מצליח להבין את ההגיון של החברים האלה. הרי אתם מדברים על גודש, ועל זה שבכל רכב יושב אדם אחד או שניים. הנה, אנחנו באים ובהתנדבות מוכנים לשחרר לכם את הגודש. מוכנים שיירד עלינו נהר של גשם בחורף, שייצא מאיתנו נהר של זיעה בקיץ, מוכנים להסתכן בגופנו, מוכנים לשעבד כליה בשביל הביטוח, מוכנים להתנהל מול מעקות הפומפיה של כבישי ישראל. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין ואין עדיין?
אין לי כוח להפגנות. אני זקן מדי וציני מדי. אבל אם היה לי כוח ואמונה, הייתי מארגן משמרות של דו"ג שיסעו בתבנית של מכונית. כלומר אחד בכל נתיב, באמצע הנתיב. ומאחוריו עוד אחד. בכל זאת, ככה זה ייראה כשכולנו נצטרך לחזור לקופסאות.
ונניח שיש מישהו שהוא בעיקר במרחב העירוני. אני מבין שהם רוצים שהוא יירד מכלי שיוצר על ידי יצרן רציני, שעובר רישוי שנתי ושיש לו ביטוח, לאופניים חשמליים או קורקינטים שיוצרו על ידי ששון ובניו מרחוב זבוטינסקי, שהפעם האחרונה שהם ראו ביטוח זה כשהם נסעו ליד סוכנות הביטוח של אח של ששון מזבוטינסקי, שלא צריך לעבור עליו או להעביר אותו שום רישוי. אחלה. פשוט תענוג.
אגב, אני מאמין שרוב הרעיונות הגאוניים של ליברמן הם בכלל לא שלו, אלא של הפקידים. אני מניח שהוא אמר לפקידים כשהוא בא "יאללה, תוציאו את כל השירים שכתבתם למגירה כל השנים האלה ובואו נכין מהם חוק הסדרים", לא כי הוא כזה זורם אלא בעיקר כי הוא עצלן וחפיפניק, שמחפש יותר את הבאזז התקשורתי מאשר את המהות. אבל פה אני באמת לא מצליח להבין את הראש שלהם.
ציטוט ההודעה בתגובה