חינוך...
זאת הדרך היחידה ולא רק של הרוכבים אלא גם של המחוקק.
המחוקק צריך להבין שהארץ הזאת מטרתה (מעבר למקלט לעם היהודי) היא גם שתושביה יהנו ותחביבים ותרבות פנאי.
בארה"ב הנושא מוסדר על ידי אזורים שמגודרים Recitational areas יש כאלה שמוגדרים לרכיבת אופנועים יש כאלה שמוגדרים לצורך ציד וירי ויש כאלה שמוגדרים לשיט (גם לסירות ישנות לדוגמא יש כאן בעיה או לאופנועי ים דו"פ) או לטיולים רגליים.

להבנתי הדרך להלחם בחוק זה למצוא בו טעויות או עלויות שיגרמו לו להיות לא אטרקטיבי בעליל.
1. מי מגדיר מה זה שביל מי פותח וסוגר שביל - צריך תקציב צריך אנשי מקצוע
יש אזרחים שנהנים מהשבילים האלה על ידי רכיבה ואסור לפגוע בהם.
2. מי מי הרשות המנהלת את תחזוקת השבילים האלה - רוצה המדינה לנהל את השבילים זה אומר שצריך להפנות לזה תקציבים מתאימים, אנשי מקצוע שיעשו סקר מה מתאים לכל סוג ספורט - ג'יפים ,אנדורו ,הארד אנדורו, צריך לשלט את השבילים (הכל בארהב משולט)
יש כאן מספר רשויות כמו רט"ג קרן קיימת וכו. צריך רשות שתנהל את כל השבילים המותרים תחזוקתם התוואי וכו.
3. חינוך - צריך תקציב לנהל את החינוך של הרוכבים מה מותר מה אסור איכן ,לנהל התנדבויות להגדרת שבילים חדשים...

בקיצור הם רוצים חוק ורוצים שהמדינה תנהל את הגישה לשטח אז שישלמו על החוק בצורה מקצועית ואז נראה אם הם עדיין רוצים חוק או רוצים שהאזרחים ינהלו את עצמם (ואני מסכים שהאזרחים לא מנהלים את עצמם נהדר נכון לעכשיו).