בסרטון האחרון של גלן בק , הוא מראה כיצד כסף גדול מולבן דרך עמותות שונות כדי לעקוף את חוקי מימון המפלגות בארה"ב וכיצד פעילים בעמותות מפוקפקות מתקמבנים בגו'בים בממשל שנבחר לאחר מכן כדי לקדם אג'נדות מסויימות. הרשתות החברתיות וערוצי התקשורת הגדולים תמכו במהלכים ועד היום לא מסקרים דבר מהנכלוליות. חלק משתתף בקנוניה בצורה גלויה או סמויה. אף אחד מהעיתונאים ברשתות הגדולות לא יוצא בתחקיר על מקורות המימון ודרכי הפעולה.
השאלה אם חוקי או לא חוקי לא מעניינת אותי.
אנחנו, האזרח הפשוט בדר"כ מזדהה עם הצד שלו ובטוח שהוא ניצח כחוק או נדפק ע"י החוק. לכן השאלה החוקית לא רלוונטית. השאלה המהותית היא כיצד ציבור שחושד שמישהו גונב לו את הבחירות ולא בפעם הראשונה נשאר לשבת בבית ולא לעשות כלום. את זה אפשר להסביר ע"י כניעה לנוחות והרגלי צריכת תקשורת. מי שצופה בערוצי התעמולה ימשיך לאכול מרק אקטואלי שמייצג נאמנה את האנשים שבישלו את המרק והפגנות לא באמת משנות משהו.
השאלה שרלוונטית - האם זה בסדר, הוגן, נכון או ישר.
הכל בעיניים דמוקרטיות.

כאן מגיע הקטע הרע באמת. הצד שנופף בדגלי סובלנות שקיפות צדק ושיוויון ממשיך בלי לראות בעיניים. קידום חוקים כמו בקרה על מי ראוי להתבטא בפומבי ואיזה ביטוי נאמן לאמת, מי יכול להיות שופט בעליון ומי לא ועוד כל מיני דברים שהמשמעות שלהם מסוכנת. אם כל האנשים שחושבים אחרת יושתקו, וכל הדיעות השונות ייעלמו הסיכוי שהציבור (כנראה רובו) יעשה משהו בנדון לצעדים נוספים, דרקוניים בהרבה די קלוש. אישורי בניה בלתי חוקית זה כלום לעומת איחוד משפחות חופשי חודשי או ביטול חוק השבות וקידום חוק השיבה והלכה המדינה. זה לא יכול לקרות, נכון?
מישהו בוודאי יתעשת.
ובכן, החדשות הרעות שאין מישהו כזה.
החדשות הטובות שעכשיו אתם יודעים לאן זה הולך.