אם תרצו, זה יהיה סיפור בהמשכים.
מעשה שהיה כך היה...
המקרה אמיתי, הדמויות טושטשו במקצת.
היו היו שני גננים,
חובבי צמחייה ועצים, עם ראש בעננים.
שכל אהבתם היתה פרחים עם ריח,
אך יותר מכל אהבו הגננים, דשא...לכסח!
פעם בשנה, בתאריך מיוחד...
לוקח כל גנן את המכסחת ביד
נוסע איתה למקום מסויים...וללא מצברוח
לקבל במכון רישוי למכסחות דשא...
רישיון לכיסוח!
זהו מקום מיוחד, בו כל בעלים של מכסחת,
בהזדמנות שווה, מקבל ב...תורו רישיון!
(מה חשבתם, בתחת? פויה!)
הוא חייב להוכיח, המכסחת שלו, עומדת בתקנים...
אחרת במכון יראו לו, מהיכן דגים משתינים!
רק אם יעבור והבוחן יתרצה,
יוכל הגנן לכסח דשא, בכל מקום שרק ירצה.
ביום המיועד, לקח אחד הגננים מכסחת
נסע למכון הרישוי לקבל...בתורו רשיון!
(מה נהיה? שוב חשבתם בתחת? הגזמתם!)
לא הספיק לכבות את המנוע שלה ולגשת למשרד
בעודו מחזיק את הרישיונות ביד...
והנה קופץ עליו הבוחן הראשי של המכון וצועק:
אני - את המכסחת שלך לא מעביר ולך ת'נייק !!!
למה? שאל הגנן... מה עשיתי? מה קרה?
השטוצר שיוצא לך מהמנוע זה חולירע !
זה לא תקני ואני מכשיל לך את המכסחת
לך תביא חדש, לפני שתקבל ממני ב...תורך רישיון.
(תגידו לא נמאס לכם? יש לכם בראש רק תחת?)
נעלב הגנן, ויצא ממכון הרישוי מהוסס,
מה אעשה עכשיו? לא בא לי דשא מרוסס.
איך אכסח את הדשא שאני כל כך אוהב?
האם אכסח ללא רישיון? האם אפסיק להתלהב?
כמה יעלה לי? והיכן בכלל אשיג שטוצר חדש?
האם הוא יקר? האם אהייה מרושש?
לא ידע הגנן מה לעשות...
אך לא התייאש והחליט לנסות.
פנה הגנן לחברו הגנן
וסיפר את קורותיו בנחת
איך שבמכון הרישוי, כמעט קיבל ב...תורו רישיון.
(לא! אני לא משתף איתכם פעולה!)
כך או כך...
יש המשך לסיפור השטוצר והמכסחת,
ממני דווקא כן תקבלו ב...רצון את ההמשך!
(סעמאק! אתם והגסויות שלכם!)