טוב, אז תיקון מספר עובדות לתשובה שלך.
גם ב- 48 סופחו שטחים עם ערבים.
נכון, כמו שכתבתי. עכשיו למספרים: ב-48 היו במדינה כ-156,000 ערבים (ב-1950 היו 156,000), שחיו תחת משטר צבאי עד 1967. בגדה המערבית עם כיבושה היו ב-1967 מעל 750,000 ערבים. אני בטוח שאפילו אתה מסוגל לראות את ההבדל.
גם ב- 67 הערבים התחילו.
א
ת מי זה מעניין? האם זה פותר את הבעיה שלנו? באותה מידה של הצדקה אני יכול ללכת עוד אחורה ולהגיד שהמצב כולו הוא תולדה של המרד המטופש של בר כוכבא ברומאים. להסתכל איך הגענו למצב הזה יכול להיות מעניין אקדמית אבל זה לא תורם במאומה לפתרון הבעיה שלנו. "הוא התחיל" הפסיק להיות נימוק רציני מאז שסיימנו את גן הילדים.
אגב, הערבים לא קיבלו את תכנית החלוקה ולכן לא היה לה ועדיין אין לה תוקף ולכן לא רלוונטית.
הם גם לא קבלו את הצהרת בלפור (עליה אתה מסתמך למטה). אז מה הקשר?
ב 67 לרוב ערביי ארץ ישראל כולל יהודה ושומרון לא היתה תודעה פוליטית לאומית פלסטינית. הם נשלטו ע"י העותמאנים הבריטים והירדנים עד שהגיעו היהוד ואז פרצה התודעה, יחד עם הטרור.
עובדתית כל שטחי המדינה הזאת היא תוצאה מבורכת (שחרור) של כיבוש בידי כוח צבאי בזכות הצהרת בלפור.
אני חושב שהתשובה לא מסבירה את ההבדלים אבל בחרת לעזוב את הצדק והמוסר ולהתמקד בהיבטים אחרים אז נזרום.
נתחיל בכך שהשד הדמוגרפי צפצף על כל הנתונים של סופר וחבר מרעיו והתאבד לא מזמן.
יורם אטינגר מוכיח כבר שנים שמדובר בשקר אבל יש בממסד ובקרב הפקידות בישראל הרבה אנשים שמוכנים לקדם אג'נדה פלסטינית שקרית ולכן אתה ובעלי עמדות אחרות לא שמעתם עליו.
שמעתי על ואת יורם אטינגר. אז יורם אטינגר אמר. אדם בן 75 הולך לרופא בטענה שהסקס שלו לא בסדר – הוא מקיים יחסים רק פעמיים בשבוע. הרופא אומר לו שזה בסדר גמור, והזקן אומר לו שלא. יש לו חבר בן 82 שאומר שהוא מקיים יחסים לפחות פעמיים ביום. הרופא אומר לו "אז תגיד גם אתה".
אז אטינגר אומר. כשאני לא יודע משהו, אני הולך לבעל מקצוע. אם אני לא מרגיש טוב, אני מתייעץ עם רופא, לא עם סנדלר. רוב מכריע של בעלי המקצוע בתחום (כולל אילו עם השקפת עולם ימנית) טוען שבתוך מספר (קטן) של עשורים יהיה רוב לערבים (אם כוללים את הגדה המערבית) או שהיחס בין ערבים ליהודים בתוך הקו הירוק יישאר דומה בשל ילודת החרדים שגם הם לא בדיוק שמחה גדולה עבור מדינת ישראל. אם ננסח את זה אחרת, תוך מספר לא גדול של עשורים יהיה במדינה (בגבולות הקו הירוק) רוב לא ציוני. זו התחזית של אנשי מקצוע, לא של חובבן בתחום.
בקצרה הוא מראה שבעשורים האחרונים יש ירידה משמעותית בפריון והגירה ערבית מיהודה ושומרון ולא רק בנוצרים ומצד שני היהודים מולידים יותר.
אנחנו לא שולטים על רוב האוכלוסיה כי הבאתם להם את אוסלו. הם סובלים מהשלטון שלהם כהוגן בזכות אותם תועמלני תודעה ששכנעו אותנו (גם אותי) שיש לערביי יהודה ושומרון שאיפות לאומיות כנות ולא מדובר באותו רצון אנטישמי לחסל את ישראל ובדרך להסתפק במדינה "רזה".
לערביי ישראל, לא היתה שום בעיה לחיות תחת השלטון היהודי כל עוד לא החלה התעמולה הפלסטינית. גם לנו לא היתה בעיה איתם גם לאחר שקיבלו זכויות.
אגב זכויות ההגדרה העצמית מאוד חשובות עבור המחנה הנאור- כל עוד הם משרתות אג'נדה. הם נקראים בתקשורת ערביי ישראל למרות שהם מזדהים כפלסטינים. אז אנחנו יודעים שמשנת 67 ערבים חיו בשלום תחת שלטון יהודי.
מתי הכל השתנה?
כשהחלה תעמולת אוסלו.
לא מדויק. לדוגמה, אני מזמין אותך לקרוא על הקמת כרמיאל. כבר בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 הרגשות הללו היו קיימים בקרב ערביי ישראל. הטרמינולוגיה (פלשתינים) התפתחה מאור יותר, אבל זה רק שם למה שהיה קיים הרבה קודם. חוץ מזה, תסביר במה זה משנה לצורך פתרון הבעיה שלנו.
רק אז החלו ארגוני האחים המוסלמים (ערפאת ויאסין) והלאומיות הפלסטינית להכות שורש בקרב ערביי ישראל.
המסקנה המתבקשת של כל בר דעת לאחר שראה מה עבד ומתי הפסיק לעבוד היא לבחון את השינוי.
זה אף פעם לא עבד. אם לא תהיה סלקטיבי בבחירת העובדות עליהן אתה מסתמך, תראה שאני צודק.
הפרוגרסיבים השתלטו על השיח הישראלי והקו המנחה שהתקבע בקרב היהודים הוא שהערבים רוצים שלום ומדינה פלסטינית תעשה שלום. הם רק רוצים שטחי 67 להניף בהם דגל. מאותה תקופה ועד היום ערביי ישראל הולכים ומקצינים בעמדותיהם וארגוני אחיהם -הערבים בעזה וביהודה ושומרון חרטו על דיגלם ססמאות אנטישמיות שמגובות במעשים נוראיים. את המראות, המימון, ההוכחות לרצון והנסיונות להרס והרג כולנו מכירים אבל שמאלנים מתעלמים מהם.
אני לא יודע מי חושב שהערבים רוצים שלום ומדינה פלשתינית תעשה שלום. אני בטח לא חושב ככה. הדבר היחיד שאני יודע הוא ש(א) אנחנו צריכים להפטר מכל האוכלוסייה הזו ו-(ב) הדרך היחידה הריאלית (לא זו שקשורה ב-wishful thinking) היא להיפטר מהשטח עליו יושבת אוכלוסייה זו. כל פירוש אחר הוא על אחריותך בלבד.
אגב, לא מפחיד אותי החינוך שלהם. גם במצריים ספרי החינוך מכילים חומר דומה לגבי ישראל ובכל זאת יש כבר כ-40 שנה מצב של אי לוחמה עם שיתופי פעולה שונים. מה שאותי יותר מפחיד זה ספרי הלימוד הישראלים, כמו, למשל כאן.
מדובר באנשים חושבים (אני לא חושד שמישהו טיפש כאן) שמודעים לקיומה של תכנית השלבים, להסתה במערכת החינוך שדואגת להנצחת הסכסוך, לתשלום עבור רצח אתני של חפים מפשע ובכל זאת מעדיפים להאמין שיכולה לחיות לצידנו בשלום מדינה שכל מהותה היא הרס המדינה היהודית.
האינטרס שלנו הוא שרידות ושגשוג. מדינת ישראל התפתחה יפה מאוד למרות קליטת אוייבים כאזרחים. היא יכולה להמשיך להתפתח עם קליטת אוייבים כתושבים כי הדבר המשמעותי שמשנה כאן הוא עניין תודעתי. רעיון המדינה הפלסטיני יצר כאן סבל והרג וימשיך להוות את הבעיה העיקרית לפתרון השפוי והפרקטי.
סיפוח יהודה ושומרון לצד מאבק בטוריסיטים ועידוד הגירה למי שרוצה. בשטח מינוי ראשי חמולות לניהול היבטים אזרחיים עם עזרה וסיוע לצד איסורים (אין דגל פלסטיני ויש מפת מדינת ישראל בכל כיתה ומוסד). כשהרעיון של מדינה פלסטינית יגווע לחלוטין והשאיפות הלאומיות של בני דור המחר שיישארו כאן יתפוגגו. אפשר יהיה לבחון לצרף אותם כאזרחים מן המניין.
אז בעצם, מה שאתה מציע הוא סוג של משטר שאפילו דרזדנר היה קורא לו אפרטהייד. אתה מציע לספח אוכלוסייה ענקית (יחסית) ללא זכויות אזרח כגון הצבעה בבחירות. ואתה חושב שזה יעבור? תראה מה קורה כבר היום בארה"ב (במיוחד אצל הדמוקרטים). אין מצב שתוכל לנקוט במדיניות כזו. זוכר שכתבתי על ראשי ממשלה מהימין ש"משמילים"? זה בדיוק זה. רואים מה אפשר ומה לא. אתה חושב שזה מקרה שבנט הפסיק לדבר על סיפוח מאז שנעשה ראש ממשלה? הוא פשוט מבין פתאום מה ניתן ומה לא ניתן לעשות.
לפני זה, צריך לסלק מהכנסת ולעצור תקציב ציבורי מכל ארגון אדם שקורא לשינוי המדינה כמדינת כל אזרחיה, למסירת שטחים או הקמת מדינה פלסטינית. כאן מדינת היהודים. הצהרת בלפור היא הבסיס. הערבים כבר קיבלו פיצוי ואם נפסיק להתנצל כמו עבדים שבמקרה הרגו את האדון ופשוט נתנהג כמו עם שיודע שהוא צודק וכאן מקומו גם העולם יפסיק לבוא בטענות. הגויים מתים עלינו כשאנחנו נחושים. ראה את ההבדל תגובות לפני ואחרי מלחמות 67 ו 48 כדוגמא לטענה.
חג חירות שמח.
אני מעדיף לסלק מהכנסת ולעצור כל תקציב ציבורי לכל אילו שרואים למדינה דתית, לגירוש והרג של אנשים רק כי הם לא יהודים, בתומכים בטרור (יהודי וערבי), בתומכים בהקמת בית המקדש ובכל אילו שעושים דברים רק כדי ללהט את הרוחות (לעלות ולהתפלל בהר הבית) כשברור שזה לא יביא לשום שינוי חוץ מעוד הרוגים – יהודים וערבים. ולכל אלו שהאידאולוגיה שלהם היא אנטי דמוקרטית, למרות שחלקם יודעים להסוות זאת היטב.
אלוהים שלי לא יכול להיות קפריזי וכל מה שאני רואה הוא חלק מתכנית גדולה. גדולה, כי היא לא עוסקת בפטריות ציפורני הבוהן של זוכמיר אלא בקנה מידה קוסמי. ובכלל, טעות נפוצה היא להסיק מסגנון על מהות התוכן. הרבה נאורים סובלים מהתניה או סברה מוטעית ששפה עשירה מעידה על עיסה משובחת. ההיסטוריה מוכיחה שאנשים נורא תרבותיים עשו דברים יותר נוראיים מאנשים פחות תרבותיים. הרבה ספרים מעולים שאתה אוהב נכתבו בשפה פשוטה למדי.
תגיד לאלוהים שלך שנמאס כבר. הגיע הזמן שהעם הזה יוכל לחיות בשקט ובכבוד.
או שכחלק מהתוכנית הגדולה, אלוהים שלך חירש.
נכתב במקור על ידי קידוזו
הרשאות פרסום
