הגבלת רכיבה בשטח: הצעת החוק מסתבכת

[קידוזו]

פוליטיקת הזהויות במיטבה. צפוי כשמדובר בפוליטיקאים אבל גם החברה להגנת הטבע עסוקה בנראות ולא במהות (כמו במקרה חוקי הדיג).
חרשתי לאחרונה ברגל (ארבינקא במוסך) את אזור כפר אוריה לטרון וכמעט לכל גבעה יש שביל לבן בפסגה, שביל באמצע קו הגובה ושביל בבסיס ליד הואדי. חלק מהשבילים קרביים וחלק שבילים לבנים לכל רכב. חוץ מהשבילים הרבים (מרושת מדי) יש סינגלים רשמיים ואינספור פריצות דרכים מכוערות. גבעות עם 2-3 שבילים קרביים שמטפסים לאותה פסגה במרחק של 15-30 מטר. מסביב רואים הרבה עדויות לחורניות של חובבי שטח כולל 4X4 ודו גלגלי. פצעים לבנים ארוכים של שבילים שחצבנו באדמת הגיר ללא צמחיה. האזור עצמו מקסים. המון בעלי חיים, מעיינות נוף משגע ונקי להפתעתי. שוב, אני לא ממחבקי העצים ולא אוכל טבעול- אבל זה נזק מכוער ומיותר. צריך חקיקה ואכיפה נגד מי שהבילוי שלו הוא להרוס את השדות החקלאיים ואת הטבע. אני לא נכנס עכשיו לחלוקה בין טמבלים ממניע לאומני לטמבלים של פאן להבדל ההרס בין אדוונצ'רים לצרצרים ובין דו גלגלי לכלי 4X4 אחרים. לי ברור אם המחוקקים והרשות המבצעת לא ינהגו באחריות נגיע למצב שלא יהיה טעם לצאת לטבע כי הכל מסביב יהיה מכוער מצולק והרוס.
בגלל שלשון החוק לא מגדירה דרך, הדבר הנכון הוא להגדיר אזורים שבהם מותר להתחרע מוטורית (יש כאלה, הרוסים ומכוערים) שבהם הכל מותר ובכל שאר האזורים התנועה תתאפשר רק בשבילים קיימים. לא שבילי עיזים, שבילים שפצעו את הטבע. מי שייתפס נוהג או רוכב שלא על שביל יחרימו לו את הכלי לשנה וקנס של 10,000 ש"ח. ככה פשוט. זו פשרה שמאפשרת המון חופש לכל מי שרוצה להינות מהטבע והרתעה לכל המטומטמים בלי הבדלי מין גזע נפח מנוע וכמות גלגלים.