אז אתמול עדיין התלבטתי אם לצלצל לסוכנות ולבטל את רכיבת המבחן, אופנוע "ספורט" יקר בתל-אביב ביוני
כל-כך לא אני...
בבוקר יצאתי לשם הרי צריך לעשות כל יום משהו שקצת מפחיד אותך, האמת החשש נעלם מרגע ששמתי את עכוזי
הענוג על מושב הקרש שלו, והאופנוע הזה וואאוו כמה שהוא נכון.
מנועי הארבע בשורה הם המנועים הכי נכונים שיש, הם עגולים הום נדיבים, הם חסרי דרמות, הם עובדים הכי מושלם
שההנדסה המודרנית יכולה לעשות תנו להם קרב' לכל צילנדר, תנו להם 2 פלאגים לצילנדר, או ארבעה שסתומים לצילנדר
ובעצם האכלתם את החיה בעוד אוממפ...
אם יש משהו לאופנוע הזה זה כוח, הרבה כוח...המון כוח כוח שלא נגמר בכל תחום.
"צא בהתחלה במצב רוד, וכשתרגיש בטוח תעביר לדינמיק"
ככה הבחור מהסוכנות.
כבר באילון, שלקח לי כמה דקות ועבירת תנועה אחת למצוא אותו, עברתי לדינמיק, למה? כי אני יכול...ובשביל זה
אני פה.
כביש 1 על כל התנועה שלו עבר מהר, מאד מהר, יותר מדי מהר, רוב המכוניות בנתיב שלי נתקעו היום ברוורס, בעיה
שלהם, אני ירדתי בלטרון בואכה נס הרים בר בהר, אין טעם לבדוק את האופנוע הזה בפקקים, הוא שונא את זה.
קצת לפני תחילת העליות התחיל התחת שלי לאותת שכואב לו, מסתבר את המושב תכנן בן למשפחה גרמנית אמתי שלא
למד את לקחי מלחמת העולם השנייה. והדבר המוזר כשניסית לעמוד לרגע על הרגליות מסתבר שזה שהאופנוע נראה...
"אדוונצ'ר" אין לך מה לחפש בעמידה על הרגליות, אין לו מושג מה אתה עושה שם, רד, שב ותסבול בבקשה.
האופנוע הזה מדויק, הקו הנבחר הוא הקו הסופי, הוא זריז כמו שד ההפלקות איתו נהדרות, וכוח, כמה כוח וכמה שאתה
רוצה וצריך. אופנוע ספורט מהדרגה הראשונה נוח (חוץ מהכיסא) איכותי ומרשים.
אלקטרוניקה מעולה, מתלים חלום, גם בכביש מגורד לא הרגשתי את שפע הרעידות המוכר להפך, בבר בהר עצרתי לתמונות
ושתייה קרה, לא היתה לי סבלנות לחזור לרכיבה. פגשתי כמה חברים שבמידה ויהיה לי אחד כזה אני מניח שניפגש בכביש:
התחלתי לחשוב איך אני לא מחזיר אותו לסוכנות ולמה...
אז מה היה לנו שם, כל הדברים הטובים מהורסיס אבל טובים פי כמה, והמנוע...אוי המנוע הזה, משוררים עוד ישירו לו
שירי אהבה כשיגיע המנוע החשמלי. ילדים ישמיעו את הצליל שלו במערכות השמע שלהם ומלכים יבקשו להיקבר איתו ביום
מותם.
זה לא מתחיל נגמר במנוע אבל המנוע...איזה מנוע...עכשיו צריך לבדוק איזה אפשרויות מושב קומפורט יש לב.מ.וו להציע.
ציטוט ההודעה בתגובה