קמנו ביום הקודם ליום בהיר, ללא ענן אחד בשמיים הטמפרטורה בהרים נעה מתחת ל-10 מעלות, אבל בשמש ממש נעים, ניצלתי את הזמן ליבש ולחזק את התיקים והארגזים מהרכיבה הרטובה והגשם שירד עליהם בלילה, ייבשתי וניקתי גם את האופנוע. אנחנו ממשכים לכיוון צפון למנזרים התלויים ומקפידים שלא לעבור מדי את שעות הרכיבה המומלצות מכמה סיבות, הנסיעה בכבישים המשניים איטית מאד ודורש ריכוז מקסימילי בגלל ריבוי בעלי חיים על הכביש הצר מכוניות ישנות ועשרות קטנועים שעושים בכבישים כרצונם הרכיבה מצריכה גם טכניקה ויכולת לא פשוטה בהרים כך שאחרי כמה שעות של רכיבה העייפות גוברת והגוף כואב, זה הזמן להתכנס למלון שהזמנו מראש...הקטע, ואצלינו אין דבר כזה בלי קטע, שהמלון עוד 48 ק"מ ונורית הדלק נדלקה...מחפשים תחנה וחוזרים כ-12 ק"מ לאחור. המלון מקסים ובעלת המקום יוצאת מגדרה להנעים לנו את השהייה, יש משהו בלהגיע למקומות האלה באוף סייזן כשאין כמעט תיירים, אז כולם משתדלים קצת יותר ויש להם הרבה יותר זמן אישי אילך, ניתן גם לבחור חדר מועדף והרבה פעמים משדרגים אותך מיוזמתם ללא חיוב נוסף. לפני ארוחת הערב הנהדרת במלון המליצה לנו המארחת על טיול קטן לגשר בסביבה.