4755 ק"מ

אז אחרי שחזרנו נרגענו ונחנו מהטיול בבודפשט, הלכנו לפגוש את אלון מס' 4 בקבוצת 4 בשורה הירושלמית.

מאז הלך הקבוצה רוכבת עקום כמו מנוע 3 צילגרים.

לאחר שסוף סוף קבענו רכיבה ביחד (תזכרו את המילה בחד היא חשובה להבנה) והנסיכה א' הגיע כרגיל באיחור
החליטו צמד תאומי השטן האדום למדוד וללטף אחד לשני את האשכים בכביש 6 ולהוכיח בעיקר לעצמם שיש להם גדול.

כל ילד שמקבל רישיון הדבר הראשון שהוא בודק זה "כמה סוגרת" וואיי וואי רכבתי מאאתיים....איזה כלי אני? אה?

זה בדרך כלל גם הדבר הראשון שעובר לאחר שהרוכב מבין שכל אחד עם כסף יכול לקנות כלי מהיר ולרכוב מהר
בכביש ישר כישרון מודדים במקומות אחרים שם באמת צריך להתמקצע.

זאת הייתה אמורה להיות רכיבה לזכר אלון, בקבוצה כשהאחרון (בדרך כלל אלון ז"ל) מכתיב את הקצב, אבל זה
הפך לאורגיה חד מינית בתוך המשפחה ובדיקה למי יש יותר גדול. יופי יהיה מה לספר לנכדים.

הג'ינג'ית ואני הגענו, אלון קיבל קולה זירו כפי שהבטחתי לו בחייו זה היה (או לא) היום שלו, החיוך שלו איתנו
אני נזכר בו לא מעט בהרבה רכיבות וחושב עליו המון ולמרות הכל ואולי דווקא בגלל מה שהוא היה היה יום כייף.

1370591(1).jpg